"החיה הגדולה", סרט פולני לפי תסריט של קישלובסקי
(המוקרן במסגרת הפסטיבל לקולנוע בירושלים) אינו
מה שאנו רגילים לראות בקולנוע. בעיני זה נפלא,
אבל היום נתקפתי בצער רב כאשר לא הצלחתי לשכנע
אף אחד מחברי להצטרף אלי לסרט. זה נכון שחלק פשוט
היו צריכים ללמוד או לעבוד והסרט היה בשעות העבודה,
אבל רם למשל (ידיד מהלימודים) סרב בכל תוקף ללכת
לסרט רק משום שהוא דובר פולנית. אורן, שעובד בבית
לא יכל להתאפק ואמר לי: "יעל, כשאת שואלת אם מישהו
רוצה להצטרף אליך לראות סרט פולני על גמל, זה לא
ממש עושה לסרט יחסי ציבור טובים" יש להודות היה
המשהו בדבריו... בעיני תיאור הסרט נראה חביב ושובה
לב אבל "סרט פולני על גמל" אולי באמת לא נשמע מי יודע מה...


באותו בוקר, בנוסף לכך שלא מצאתי
אף אחד שרוצה לממש כרטיס לסרט,
נכשלתי גם בעליה לשלב השני בתכנית
המיליונר, (נתקפתי באלם מול הבקשה 
למנות יסודות בטבע...) הייתי די
מדוכדכת, ואורן החליט שהוא מצטרף אלי,
כדי שלא אצטרך לראות לבדי סרט פולני
על גמלים.


בסופו של דבר הסרט היה נחמד, וקולנוע
סמדר נחמד תמיד, גם בפסטיבל וגם בימי
חול, כאשר אווירת הפסטיבל משרה ערך
מוסף לצפיה. הסרט היה איטי, והעלילה
בו פשוטה. גמל קרקס מופיע יום אחד בחצר
ביתם של זוג מבוגר, בעיירה פולנית
כפרית ופשוטה. הגבר מאמץ את הגמל
כחיית מחמד, מטייל איתו ככלב ודואג
לכל מחסורו. הצרות מתחילות כאשר תושבי
העיירה מתחילים לתמוה על הקשר בין האיש
לבין הגמל, הם אינם מסוגלים להבין
מדוע האיש אינו רוצה להרוויח כסף על
חשבון הגמל (על ידי צילום לפרסומות
וכו') ובמיוחד אינם מבינים את החיבה
שהאיש רוכש ל"חיה הגדולה". אשתו דוקא
נתפסת לאהבה לחיה, וסורגת לו כיסוי,
ויחד הם מתכננים לבנות לו אורווה
בסיגנון מזרחי (ערבי) כדי שירגיש
כאילו הוא "בבית"... כל אותה עת
הנידוי החברתי הולך ומחריף.


זהו סרט על הבחירה ללכת כנגד המוסכמות
ועל המחיר שמשלמים על כך. המחיר אינו
רק הנידוי, אלא גם השינוי שחל באופן
בו אדם רואה את חבריו... שינוי שהינו
בלתי הפיך, כי מי שנבגד פעם אחת,
זוכר זאת עד סוף ימיו. זה גם סרט
על אהבה, אדם אוהב את מי שהוא נותן
לו אהבה, את מי שהוא דואג לו. לפעמים
זה מפתיע אותי שהאהבה תלויה בנו
עצמינו, ומושא אהבתינו מהווה רק
חלק מהסיבה...

דרוג 3.5