סיבוב פרידה

תחנה ראשונה: בראשית...

סיפור בריאת האתר: על ההתחלה (קצת לפני וקצת אחרי) כפי שהיא משתקפת בזכרונם של יעל, קרן ואורן

יעל

בראשית ברא אלוהים את ירושלים ואת הקמפוס, וחיי הסטודנט אורן היו תוהו ובוהו בדירת סטודנטים במעונות, ורוח ירושלמית קרירה מנשבת על פני תהום הרווקות. ויאמר אלוהים לא טוב היות האדם לבדו, ויפגיש אלוהים בין אורן ויעל בלימודיהם, ותזמין יעל את אורן לשתות תה צמחים, ולאחר מכן לסעודת צהריים במסעדה יפנית, וישתו סאקי ויאכלו סושי ותיפקחנה עיני שניהם, ויהי ערב ויהי בוקר היום הבא...

לפני עשר שנים אורן ואני הכרנו. חודשיים לאחר מכן, כבר היה מעין עובר קטנטן של אתר, בגודל של בוטן בערך אבל עם דופק... בקושי אפשר היה לראות אותו בבדיקת אולטרה סאונד, ובטח שהוא לא היה מספיק גדול כדי לעבור "סקירת מערכות". אורן, שאחד התחביבים שלו היה להתמצא בכל דבר קצת, היה חובב אינטרנט, ונהג "לגלוש" באתרים שונים ולכלות שם את מיטב זמנו. אני חושבת שאורן חש שגלומות בעולם האינטרנט אינסוף אפשרויות והוא החליט לנסות לעשות משהו פשוט ב-HTML. אולי הוא עשה רשימות של מוסיקה שהוא אוהב, אולי של סרטים? אני כבר לא זוכרת. ויותר מזה - אני באמת לא יודעת איך הוא הגה את הרעיון ליצור אתר שקשור לקולנוע. אני זוכרת במעורפל (מאד במעורפל) שהוא ניסה לשכנע אותי שזה רעיון טוב שנפתח אתר לביקורות סרטים, והוא כמובן רצה שאני אכתוב לאתר הזה. אני לא חשבתי שאני מסוגלת לכתוב משהו, בטח לא ביקורות על סרטים. אבל... כנראה שבכל זאת משהו ברעיון הנועז הזה מצא חן בעיני. וכך, בעקבות צפייה בסרט אליו הלכתי עם קרן – צפייה קשה ומרובת תלאות – חשבתי לעצמי: למה לא? אולי זה דווקא יכול להיות חשוב לספר לאנשים על הסרטים שיש בבתי הקולנוע, כדי שלא יעשו את הטעות וילכו לסרטים נוראיים (כמו "מימיק") אלא לסרטים שבאמת כדאי לראות (כמו "הכי טוב שיש")?

אז כתבתי את הביקורת הראשונה על "מימיק". היא היתה ארוכה מאד ומסורבלת מאד (ואני קצת חוששת להיכנס לקרוא בה שוב מפאת המבוכה והבושה...) אבל מילא אורך וסרבול, הדבר שבאמת המם את אורן היה הנימה האישית ביותר בה כתבתי... אורן לא כל כך ידע איך "לאכול" את זה, אבל קצת בדומה למאמץ שהוא עשה במסעדה היפנית, כך הוא גם עשה מאמץ "לעכל" את סגנון הכתיבה שלי, ואולי להיפתח ולהיחשף בעצמו דרך הכתיבה שלי ודרך האינטרנט, שיכול לעיתים להיות מרחב בטוח עבור אנשים קצת ביישנים.

אורן ואני יצאנו לסרטים רבים עם חברים שלו ושלי: עם דותן, צבי, ארנן והלה (שהיו החבורה שלי) וגם עם גיל ונעמי (מהחברים של אורן), וכמובן גם עם קרן, שליוותה אותנו מההתחלה. וכך די מהר התגבש מין קונספט כתיבה כזה, בו אני מספרת סיפורים וכותבת על הסרט וגם על כל מה שקרה "מסביב" לסרט. גיליתי שגם כשאין לי משהו חשוב להגיד, משהו בסוף "נכתב", והדבר הכי מפתיע היה – שאנשים אהבו את זה. החברים שלי רצו לבוא לסרטים כדי שאני אכתוב עליהם! זה היה באמת קטע... אז החלטנו לקרוא לחברים שהולכים איתנו לסרטים "כוכבים" – כי הם מככבים בביקורות ממש כמו ששחקני קולנוע מככבים בסרט... והיתה היסטריה. בטח שהיתה. זה היה סוג של כוכב נולד.

אורן השקיע שעות רבות "בתינוק" המתפתח והאתר החל ללבוש צורה (תוך כדי שהוא פושט אותה). בהתחלה קראו לו It’s critical (עם משחק מילים קטן) והלוגו של האתר היה מעין עיפרון שבור, שמאד מצא חן בעיני. אחר כך מצאנו לו שם בעברית – "יעל מבקרת בקולנוע" עם משחק מילים אחר. והשם הזה נשאר.

וכל השאר הוא היסטוריה, שעוד יסופר בה.

קרן

אני לא זוכרת את הרגע המדוייק בו נפתח האתר, גם לא את ההכנות והתכנונים של אורן ויעל לקראת פתיחתו. מה שאני כן זוכרת זה, שמהרגע הראשון שבו הבנתי במה מדובר, חשבתי שהרעיון הוא יפה ומיוחד, ולא לקח הרבה זמן, עד שהפכתי למעריצה של "יעל מבקרת בקולנוע". הרשים אותי מאד השילוב בין כתיבת ביקורת עניינית על סרט, ובין כתיבת חוויות אישיות שמלוות את ההליכה לסרט. אני עדיין מאד אוהבת את הרעיון הזה.

אני גאה להיות "הכוכבת הראשונה" שהלכה עם יעל לסרט הראשון עליו נכתבה ביקורת לאתר - "מימיק". אינני זוכרת אם במהלך הסרט כבר ידעתי שיעל תכתוב עליו, או שהרעיון התגבש רק אחרי הצפייה בסרט. אני גם לא בטוחה שיעל עצמה ידעה. למרות שהסרט היה ללא ספק גרוע, הוא היווה השראה לכתיבת ביקורת די מרתקת בגלל כל מה שקרה לנו במקביל ו"מסביב" לסרט עצמו.

באותה התקופה, כתבתי מדור אינטרנט שבועי ב"עכבר העיר", שקראו לו "בלחיצת עכבר". שם המלצתי על אתרי אינטרנט שמצאו חן בעיני. באחת הכתבות למדור הצגתי את האתר וסיפרתי בגאווה שהאתר של יעל ואורן "מאיר את שמי האינטרנט באור גדול"... אני חושבת שהיתה לי זווית ראייה טובה אל אותם השמיים, אחרי הכל, הייתי "הכוכבת" הראשונה בהם :)
בלחיצת עכבר
"עכבר העיר" 7.8.1998

אורן

בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, וקצת אחרי זה את האינטרנט. ללא ספק, ברשת האינטרנט יש ניצוץ אלוהי - היא כל כך פשוטה וכל כך מורכבת, יש לה אין ספור פנים, ויש לה חיים משל עצמה. כיום אפשר להגיד, שלכמעט כל דבר ביקום המוכר לנו, יש ייצוג כלשהו ברשת האינטרנט. אבל פעם, רק לפני כעשור, הרבה פחות מאיתנו הכירו אותה, והיא היתה הרבה יותר קטנה.

יחסית לקרן ויעל, משתמשות ותיקות (בערך מ-1991) שהאינטרנט אצלן הוא עסק משפחתי, אני הגעתי לרשת באיחור גדול. אם לא מחשיבים אפיזודה חד פעמית בתחילת שנות התשעים (עם מודם 14,400 ששימש אותי בעיקר ל BBS-ים), אפשר לומר שהתוודעתי אל האינטרנט רק בסוף 1996, כשהגעתי למכינה באוניברסיטה העברית בירושלים. ערב אחד מצאתי את עצמי במעבדת מחשבים בהר-הצופים, יושב מול נטסקייפ נויגיטור (הדפדפן המוביל באותה תקופה) ולא ממש יודע מה לעשות איתו... ואז נכנסתי לאתר של "מלחמת הכוכבים" ונפקחו עיניי. מסתבר שלקולנוע - אהבת נעורי (וילדותי) - היה ייצוג נרחב באינטרנט, וניתן היה למצוא אתרים רבים שעוסקים כמעט בכל סרט שיכולתי להעלות בדעתי. וכך, בתקופה הראשונה שלי עם האינטרנט, הרשת היתה עבורי: דואר אלקטרוני, ואתרים על קולנוע (וטלוויזיה) והכל היה, כמעט רק, באנגלית.

כשנה וחצי מאוחר יותר, כבר הכרתי את רשת האינטרנט טוב יותר והשתמשתי בה כמעט באופן יומיומי (בעיקר להעברת בדיחות טקסט במייל...) ואז כשרציתי להקים אתר - קולנוע היה התחום המתבקש. באותה תקופה היו כבר לא מעט אתרים ישראליים, אבל זו היתה כמות מזערית ביחס למה שאנחנו מכירים היום. בתחום הקולנוע באופן ספציפי, היה אפשר למצוא מעט מאוד בעברית. מדי פעם היו מתפרסמות ביקורות במגזינים שונים (כמו נטקינג לדוגמה) אבל לא היה אף אתר שהוקדש לביקורת קולנוע. כך שהאתר שיסדתי יחד עם יעל, למרות חוסר היומרה מצדנו, הפך לאתר ביקורת הקולנוע הראשון בעברית.

אגב, למרות שזה היה רעיון שלי, ולמרות שכבר יצא לי להכיר דברים שיעל כתבה לפני כן, לא באמת הייתי מוכן לסגנון של יעל. מאז, לאורך כל השנים האלו, יעל מצליחה להפתיע אותי כל פעם מחדש - הפתיחות האישית שלה, ההתלהבות המדבקת, נקודות המבט המיוחדות (שפעמים רבות מגיעים מתוך אמפתיה אנושית), הרעיונות המקוריים, וגם ההומור (שהיא, אגב, טוענת שאין לה). למרות שלכאורה אני כבר אמור להכיר את כל אלה ואף להיות רגיל אליהם, הדברים מבליחים בטקסטים כניצוצות קטנים של גאוניות, הקסם המיוחד מופיע שוב, ומצליח להפתיע אותי מחדש. גם הפעם, בטקסט הזה שכתבה כאן למעלה, היא הצליחה להפתיע אותי

עוד על הקמת האתר ועל התקופה הראשונית הזו, אפשר לקרוא ב"סיכום הביניים" (המביך קלות) שפרסמתי לאחר שנתו הראשונה של אתר "יעל מבקרת בקולנוע".



תגובות: | פורום | ספר האורחים