יעל מבקרת בקולנוע

[Oren]

"יעל מבקרת בקולנוע", אתר ביקורת הקולנוע הראשון בעברית (נוסד ביוני 1998), מודיע על הפסקת פעילות.

לאחר כעשור של ביקורות קולנוע, מאמרים, ביקורת בתי-קולנוע, והרבה "מסביב", ב-20 ליולי 2008, האתר יפסיק להתחדש. לקראת הסיום, אנו מזמינים אתכם לצאת איתנו ל"סיבוב פרידה" - סיור מודרך ב"יעל מבקרת בקולנוע", בו מדי מספר ימים נפנה זרקור לעבר פינה כלשהי באתר: נפלס את הדרך בין קורי עכביש ותילי אבק אל ימי האתר הראשונים, נסע דרך תקופות שונות ורגעים משמעותיים, נציץ מאחורי הקלעים, נסכם את פעילותנו ו... ניפרד.

http://movies.israel.net/farewell.php?s=announcement

[w1025]

אני עוד לפני הקפה של הבוקר וסתם בדקתי מיילים - פתאום נתקלתי בהודעת הפרידה.
אני ארשום משהו יותר מסודר בהמשך, אז בינתיים רק רציתי להגיד תודה רבה.
לאחרונה הרבה מקומות שאהבתי לקרוא באופן עקבי מחליטים לסיים את פעילותם וכנראה שהתופעה לא פסחה על האתר שבעיניי היה קודם כל בלוג, הרבה לפני שהגדירו מה זה בלוג.
אני יודע דבר אחד או שניים על כמה אנרגיה זה לוקח להרים, לתחזק ולשפר משהו כזה. המון שעות, המון תשומת לב... - זה האתר הראשון ששמח לפרסם דבר כלשהו שרשמתי וזה עשה לי אישית המון כיף.
היה מאד כיף לקרוא, להעמיק וליהנות, תגובה נוספת תצא בהמשך.
תודה,
יניב הרפז

[w1025]

ליעל ואורן,
אינני זוכר מתי בדיוק התחלתי לבקר באופן קבוע באתר, זה היה מתישהו בשנה הראשונה לקיומו. היה בו משהו מדבק, משהו שתמיד גרם לי לחזור. היה נראה שזה משהו שנעשה בהתמסרות – השיפורים המתמידים באתר, הכתיבה האישית וגם העומק יצרו שם משהו מיוחד. עבורי לקרוא כל ביקורת היה בעצם לקרוא סיפור קצרצר וזה היה כיף, עוד לפני שהוצפתי בבלוגים מכל הכיוונים.
אם אני צריך לחשוב על ביקורת שנשארה אצלי בלב, זו כנראה הביקורת של רציחות פשוטות, כי מאז אותה ביקורת, הייתי רואה את הסרט הזה מפרספקטיבה אחרת. גם זכורה לי היטב הגלולה הכחולה והאדומה במטריקס.
הפרידה הרגשית האמיתית שלי מהאתר הייתה מתישהו באמצע 2002 כשהלב של האתר נסע לשוויץ. מאז הדברים לא נשארו אותו הדבר וזה כנראה חלק מהחיים.
מאד העשרתם את חוויית הקולנוע שלי בעשר שנים האחרונות, תודה רבה.
יניב

[יעל]

יניב! כמה טוב לפגוש אותך כאן...

תודה שכתבת, זה באמת מאד מרגש לקרוא...
וגם מעניין ומגלה דברים חדשים. למשל, לא היה לי מושג שהביקורת, הדי קצרצרה שלי על רציחות פשוטות, השפיעה ושינתה. אני חושבת שאנסה בהזדמנות לצפות בסרט שוב.

לגבי הדברים שכתבת, קודם כל היה כיף לפרסם אותם. ודבר שני... אני תוהה האם אין צורך בעדכון? אחרי הכל, אני בטוחה שגם עולם הקולנוע הביתי התקדם בשנים האחרונות, ואולי המחשבות שלך עליו השתנו?
הנה לינק לטובת מי שלא ידע איך למצוא... (זה במדור המאמרים).
http://www.movies.israel.net/articles/dvd/dvd.html

בכתבה השנייה שמתי לב שאתה קורא את הארי פוטר הרביעי... אכן, היו זמנים.

נתראה בהמשך הסיבוב, וכמובן יש מקום לעוד תגובות והרהורים שיעלו בהמשך.

[w1025]

הי יעל, תודה על התגובה המהירה.
בוודאי שיש מקום לעדכון בכל הנוגע לקולנוע הביתי, בוודאי בפרספקטיבה של כמה וכמה שנים...
אני מבטיח לתרום כאן כמה תובנות שלי,

(אני צריך קצת לחשוב ולסדר את זה בראש...)

[Clint Eastwood]

הביקורת של רציחות פשוטות זו ללא ספק ה - ביקורת!!!!! אני חדיש פה..אבל אני יכול לומר שהסרט הזה הוא אולי לא הסרט הכי טוב שלהם..ואולי כן!! הכי אהוב עליי מסרטי ג'ואל כהן..(אולי יחד עם ביג לבובסקי ופארגו..וגם צומת מילר)..וזה בזכות הביקורת הקולעת והכל כך מדוייקת..אני בטוח שהאתר הזה היה משהו מיוחד..וזה הסרט שכנראה הכי בלט פה..אולי ביחד עם "דוני דארקו"..אני לא ארחיב על כמה "רציחות פשוטות" סרט מעולה עכשיו..אבל יניב העלה נקודה חשובה..אני אוהב את הסרט הזה בזכותך יעל..
_________________
Porch Monkeys 4 Life

[mulder]

הרבה זמן לא ביקרתי פה, ופתאום ראיתי את הכתבה ב-YNET.
אז יש לנו עד ה-20 ביולי להשלים את החסר?

[יעל]

למקומות, היכון, צא!

היי mulder כמה טוב לראותך. ושלום גם ל- Clint, ותודה על המילים החמות! למרות שנראה לי קלינט, שלא ממש החלטת עדיין איזה סרט האחים כהן אתה הכי אוהב...
מה אם הקפיצה הגדולה - עשתה לך את זה?

חייבת להודות שאני מופתעת בנוגע ל"רציחות פשוטות", נראה לי שבסוף לא תהיה לי ברירה אלא לחזור ולקרוא את הביקורת... (אני צופה מבוכה...) אז אני הולכת לקרוא, ומבטיחה לדווח אם אכן נצפתה מבוכה ביני לבין עצמי.

[יעל]

ביקורת מעניינת, אבל יעל כתבה מאד בקצרה על הסרט.
מוטיב הפלסטלינה חוזר על עצמו בביקורת, אבל פחות ברור למה היא בדיוק מתכוונת בהיעדר דוגמאות. אני חושבת שיעל של היום (יעל מודל 2008) היתה כותבת ביקורת קצת יותר מפורשת, שקצת מפרטת מדוע ולמה הצופים הם בעיניה הפלסטלינה של הסרט ועוד קצת מחשבות על הסרט ודאי היו נכנסות...

פתאום אני חושבת, שיש סיכוי שדווקא ביקורת כל כך עמומה וקצרה, מאפשרת לקוראים לפתח את המחשבות שלהם, להבין דברים כרצונם, ולכן אהבתם אותה, יניב וקלינט

[w1025]

אני חייב לציין שהביקורת על "הסיפור שאינו נגמר" העציבה אותי, כי בעיניי הסרט עד היום מרגש. אני מודה שאני קצת שבוי שלו, בעיקר כי עבורי זה היה ספר הילדות שהכי נהניתי ממנו והסרט בכל פעם מזכיר לי אותו. (מה שממש שבר לי את הלב היה סרט ההמשך העלוב שמנסה להציג את המשך הספר המופלא, היחיד שנתן צבע דיו שונה לעולם הפנטזיה והמציאות).
כשאני חושב על זה, כנראה שמבחינה רגשית נשארתי איפשהו בשנות התשעים, כי יש מעט סרטים בכל שנה שממש סוחפים אותי פנימה...

[עודד]

קרן יעל אורן ושאר חברי/ות הפורום (ובעיקר הכותבים/ות הקבועים/ות מהתקופה בה הייתי פעיל יותר בו).

השינויים הטכנולוגיים המשמעותיים בתחום הקולנוע, הטלויזיה והאינטרנט שהתחוללו מאז הקמת האתר השפיעו לדעתי מאד על האופן בו אנו נוהגים/ות היום לצפות בסרטים.

אני עדיין זוכר (בקושי...) את התקופה בה אני ודיאנה נהגנו לצאת באופן קבוע לצפות לפחות בסרט אחד בשבוע בסינמטק בירושלים (תקופה שהשפיעה רבות על טעמי בסרטים ובעיקר על חיבתי לקולנוע החוץ הוליוודי בכלל והאירופאי בפרט).

וכיום עיקר הסרטים בהם אנחנו צופים הם בפורמט DVD (כן אני עדיין מטפח את אוסף ה DVDשלי כשהתוספת האחרונה היא סדרת הטלויזיה המופתית "היה היה אדם") ולצערי אני די פסימי לגבי קיומם של אולמות קולנוע בעתיד בעיקר עקב צמצום הפער בין איכות ההקרנה הביתית לאיכות ההקרנה באולם קולנוע (אני עוד זוכר את האפקטים המיוחדים של הגשם בקולנוע אסתר בנתניה...) ועלויות ה- "יציאה לסרט".

לסיכום:

סגירת האתר הזכירה לי את שני הבתים האחרונים בשירו של יוסי בנאי ז"ל "אני וסימון ומואיז הקטן":


עברו שנים מאז, עכשיו העיר גדולה
מסימון לא שומעים אפילו לא מילה
ומואיז הקטן, לאן הוא נעלם
וגם קולנוע רקס כבר לא קיים

אבל אני, כשאני כך לבדי
אני חוזר לסמטאות ילדותי
אל נעוריי שנעלמו עם השנים
לחברים שלי ההם הישנים

היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן


תודה לכולכם/ן על ההשקעה הרבה באתר המיוחד הזה.

אני מאחל לכולכם/ן הרבה אושר ובריאות ולכולנו עוד שנים רבות של קולנוע מצויין.

בהצלחה בהמשך,


עודד

[Clint Eastwood]

סרטים כמו ברטון פינק, האיש שלא היה שם, בייבי אריזונה, אחי איפה אתה?, וכמובן פארגו, ביג לבובסקי וצומת מילר ורציחות פשוטות..האמת שתמיד האחים כהן הקשו עלי בעניין הזה..לבחור איזה סרט שלהם הוא הכי גדול..יש להם המון..זה קשה לי אפילו עוד יותר מלבחור איזה סרט של ג'ק ניקולסון הוא הטוב ביותר..חח..קשה מאוד..וההתלבטות די קשה בין רציחות פשוטות, ביג לבובסקי ופארגו שלפחות כרגע עדיפים מבחינתי על סרטם האחרון (ארץ קשוחה)..סך הכל אני חושב שביג לבובסקי נהדר..עשה לך את זה יעל?

על הקפיצה הגדולה שמעתי..עוד לא יצא לי לצפות..אני בטוח אצפה בקרוב..טים רובינס אחלה שחקן..אני אוהב אותו מאוד בחומות של תקווה..ומיסטיק ריבר..זכור לי שכשהתבוננתי באתר העולמי בסרטיהם היה את הקפיצה הגדולה אם אני זוכר טוב זו יצירה שחלקה בצבע..וחלק שחור לבן..וגם פול ניומן משחק שם..ועכשיו באה לי ההארה ואני אוסיף אותו.. אני עדיין חושב שלולא אותה ביקורת מצויינת על "רציחות פשוטות" לא הייתי חושב על הסרט הזה בכלל כאופציה..לפחות לא אז..זה היה מעין "פוש" וזה אחד מהסרטים שאני יותר אוהב..כמו כל מי שיודע לזהות מיד סרט שלהם..או כל מי שאוהב אותם..

ולמה אהבתי אותה..(את הביקורת)..זה סרט שלפחות אז לא היה לי מוכר..וזה היה מפתיע בשבילי לראות בתור אוסף סרטים משהו בולט כל כך חזק..סרט מתח משנת 1984..אני יכול לומר שהיה משהו מיסתורי בביקורת הזו ששיכנע אותי..אולי הפלסטלינה..לא יודע הכל בא ביחד..וזה בהחלט סרט מעולה..אולי ה 5 כוכבים (או 4 וחצי)??..חחחח..לא זוכר..אחלה ביקורת!! אגב עוד סרט שראיתי לאחר ששאבתי גם ממנו קצת השראה בביקורת..גם הוא סרט שלהם.."אחי איפה אתה?"..ורציחות פשוטות סרט יותר טוב ממנו..לדעתי אני זוכר עוד כמה ביקורות שאהבתי..עוד אחת שראויה להערכה.הביקורת של "עכברי הקניון" של קווין סמית'.. לא בכל אתר הוא היה מוערך כמו כאן..וכמו שצריך..סרט די דל תקציב...ומאוד מהנה..גם מסרטי קווין סמית' אני עוד לא יודע איזה הכי טוב..אני כבר לא יכול לחכות..ל"זאק ומירי עושים פורנו" אבל זה מחוץ לעניין..
_________________
Porch Monkeys 4 Life

[Bitton]

עצוב...אמנם לא הייתי כל כך פעיל פה ולא השתתפתי ביותר מדי דיונים אבל תמיד נהנתי לבוא לפה ולשבת שעות ולקרוא ביקורות ולשוטט באתר...חבל...
שיהיה לכם בהצלחה!
_________________
אז מה חשבתם?!

[יעל]

עודד, תודה על התגובה, וגם ביטון, שמחה שבחרת לכתוב.

אני תוהה אם באמת "קץ הקולנוע" יגיע או שמא כבר הגיע...

יש איכות אחרת לצפייה בסרט בבית, לבין צפייה באולם הומה אדם. יש הרבה חסרונות כמובן לצפייה ההמונית, אבל אני חושבת שאם הקולנוע היה אידאלי (איכות ויזואלית, איכות סאונד, נוחות) והקהל אידאלי (לא עושה רעש, לא מפריע באמצע הסרט) יש משהו כל כך מהנה ב"לצאת לסרט" ולהשתלב בקהל הגדול, שיש לו חיים משלו ומשפיע בעצמו על ההקרנה ועל ה"אנרגיה" שנוצרת באולם.

אני אמנם נהנית לעיתים לראות סרטים בשקט, בבית, זאת חוויה שיכולה לאפשר ריכוז ברמה אחרת, אבל אני לא חושבת שתוכל להיות לי העדפה עקרונית לצפות בסרטים בבית על פני צפייה בקולנוע. אני אוהבת ת'קולנוע.

[אנה שראי]

יעל, גם אני הצטערתי כשנתקלתי בהכרזת המסך היורד. מידי פעם לאורך השנים ביקרתי, נהניתי והתפעלתי. מעבר לבקורות המעניינות מאד אהבתי את המגע האישי, את האופי הבלוגי של הכתיבה. נשארתי עם הרבה שאלות, שאולי יתאים לך לענות. כמו מה הם הדברים האחרים שאת בוחרת להתפנות אליהם? (האם מדובר בבן זוג, אולי לידת ילד, או משהו תעסוקתי?) ובכלל את כותבת הרבה על תהליכים שעברת, גם אם במרומז, מכיוון שאת כותבת בכשרון ובדרך מאד מדברת אל הלב, נראה לי שתוכלי לתרום אם תשתפי יותר- רק אם מתאים לך כמובן. בכל מקרה כל טוב, אנה

[שי]

חבל חבל חבל.

ושוב. חבל.

תראו, אני לא איש של מילים, וממש לא של פרידות. את האתר ואת מקימיו אני מכיר למעלה מ- 10 שנים (למרות שדרכינו נפרדו...) ונהנה לקרוא את הביקורות על בסיס המיילינג ליסט

שיהיה בהצלחה - יעל, קרן ואורן.

אתם אתר הדגל של האינטרנט הפרטי בישראל
_________________
בברכה,

הפועל לב-השרון

[w1025]

עולם הקולנוע הביתי הפך למשהו נגיש ומסקרן בעיניי כשנכנס הלייזר דיסק, כשפתאום איכויות התמונה ובמיוחד איכויות הקול התחילו להשתפר. אני חיכיתי עד שיכנס ה- DVD בארץ, אז נפרדתי מכמה חסכונות והתחלתי להתמכר לחוויה.
ה- DVD נתן איכויות חדשות, גודל דיסק סביר וגם יצר מצב שבו לעיתים היו לא מעט סרטים שיצאו באזור 1 בארה"ב עוד לפני שהופצו לקולנוע בישראל. אני חייב לציין שהיה די מרגש להיות מסוגל לראות סרט לפני שהוא מגיע לבתי הקולנוע.
באותה תקופה שרשמתי באתר על ה- DVD, על המקרנים, רמת המחירים הייתה באופן משמעותי יותר גבוהה. מי שרצה לקבל איכויות קול ותמונה היה צריך להיפרד מסכומים לא קטנים. עקרון זה כבר אינו נכון, ניתן לקנות מערכת שלמה נחמדה מאד ב- 3000 שקלים, מחירי המקרנים ירדו בצורה דרמטית לכמה אלפים בודדים, הטלוויזיות התחילו ללכת על פורמט widescreen, שלא לדבר על הטלוויזיות השטוחות – יותר גדולות ותופסות הרבה פחות מקום. כך שהחוויה הביתית יכולה להיות מאד נגישה, לא רק לפריקים של התחום.
שני הדברים המסקרנים בתחום הבידור הביתי הם שידורי הטלוויזיה והאינטרנט. בתחום הטלוויזיה ה- High definition מתחיל לטפטף בארץ, אחרי שכבר חמש שנים הוא זמין בארה"ב. ה- HD מאפשר לתכני הטלוויזיה להציג איכות תמונה שיכולנו עד כה לראות רק ב- DVD, כעת רק צריך שהלוויין והכבלים ימשיכו את המגמה, ירחיבו את כמות התכנים שניתנים לצפייה ב- HD ושזה יהיה יחסית זול.
אותי אישית תפס תחום ה- DVR, המקליט הדיגיטאלי עם דיסק קשיח פנימי. אין כמעט פרסומות או פרומואים מתישים של הערוצים המסחריים. אפשר להתחיל לצפות חצי שעה אחרי, המכשיר ממשיך להקליט ובינתיים ניתן להקפיץ את הפרסומות, שלעיתים מגיעות לשבע ותשע דקות רצופות. ללא ספק הקנייה הכי טובה שלי בתחום בשנים האחרונות.
האינטרנט, עם נפחי התקשורת שהולכים וגדלים, מאפשר video streams באיכות טובה (או הורדת סרטים פיראטית). כבר כיום ניתן לראות פרקים של סדרות כמו סאות'פארק http://www.southparkstudios.com או למשל להתעדכן בפרק האחרון של הישרדות או כתבת חדשות שהחמצנו. ישנו חזון אוטופי שנוכל לצרוך תכני בידור עם הרבה פחות מתווכים בדרך. זה הולך בכיוון, אבל אותם מתווכים די עשירים עלולים לעשות לנו לא מעט צרות בדרך, שלא לדבר על התחזיות שקצב הגידול של תשתיות התקשורת לא עומד בקצב הגידול של הנפח הנדרש, בעיקר בגלל אותם תכני וידאו. רק שלא ייסתם לנו האינטרנט.
עם כל הכבוד לטכנולוגיה ולאיכויות, אין כמו לצאת לקולנוע. עצם הבילוי, עם סרט טוב (ואם אין יותר מדי ילדים רעשנים או סתם אנשים וולגריים שמחליטים לדבר בסלולארי בזמן הסרט) היה ונשאר משהו מיוחד.
לסיכום, יעל ואורן, המון תודה על האפשרות שנתתם לי לכתוב באתר. תודה רבה על הקרדיט, מאד כיף להופיע בתחנה השישית )
נראה שעשיתם בחיים מסע מופלא, זה משתקף באתר בצורה יפהפייה.
חשבתי קצת על מהו הדבר הזה שייחד בעיניי את האתר והגעתי למסקנה שהיו שני דברים מרכזיים – האהבה של אורן לטכנולוגיה והיכולת של יעל לספר סיפור, הקולנוע רק חיבר את זה. מעניין מה יביאו עשר השנים הבאות...
בהצלחה, יניב

[דפנה]

אינני בוכה אף פעם
אינני תינוק בכיין
אז למה אמא למה
זולגות הדמעות מעצמן

הולכת עכשיו לראות את ואלס עם באשיר במין נוסטלגיה לאתר ועצוב נורא.

[יעל]

תודה לכל אחד שכתב לנו כאן עוד...

תודה לאנה על מה שכתבת, ועל ההתעניינות הכנה - היא היתה נעימה , אבל נראה לי שאני כבר די חשופה באתר...
שי, היה טוב לראותך שוב כאן, שמחתי לגלות שליווית אותנו דרך רשימת התפוצה, ותודה על המלים החמות.
יניב, מעבר לנושא המעניין של קולנוע ביתי (נושא טכני, פרקטי, וגם פילוסופי אני חושבת) אהבתי את התובנה בסוף לגבי השילוב של אורן ושלי והחיבור של הקולנוע. (אם כי אני חושבת שגם אורן עם השנים הפך להיות - ואולי תמיד היה - מישהו שיודע לספר סיפור, ולעשות זאת היטב).
ולדפנה, אם את זקוקה לעוד נוסטלגיה, אנחנו נשארים כאן ברשת, אמנם המסך כבר "מוסט" (ראו את הדף הראשי) והאתר לא יתחדש, אבל הביקורות כאן (סביב 400 אני חושבת), והנוסטלגיה בחינם...

תודה לכולכם,
יעל