יעל מבקרת בקולנוע

[אורח]

כשהייתי בגימלים ( ) החלטתי ללכת לספריה הקרובה ולהשכיר די.וי.די טוב, דבר שהרבה זמן לא עשיתי. האפשרויות היו בלתי מוגבלות, כולל כל מיני חורים כגון "שיקאגו" ו"אדפטיישן" שעליי למלא, אולם לבסוף החלטתי ללכת על "ארוכה הדרך הביתה", בעקבות הביקורות עליו וגם כי היה בא לי משהו מרגש.

מדובר בסרט המבוסס על סיפור אמיתי של 3 ילדות אבוריג'ניות הבורחות בתחילת שנות ה- 30 ממחנה ילדים בקצה אוסטרליה שמטרתו לרכז את כל הילדים האבוריג'נים "בני-התערובת" וזאת כדי למנוע יצירת מין אבוריג'ני נוסף. בקיצור- "למחוק את הצבע השחור".
אני חייב לומר- הסיפור נוגע, מרגש, ובנוסף אני בטוח שהוא מרתק ומעניין מאוד אך לדאבוני נתקלתי בסרט מבולבל, חסר מימד זמן אמיתי, מבויים בשלומיאליות, ובאמת באמת באמת היה לי קשה להתרגש. נקודת האור היחידה והמרגשת בסרט (וזה מדבר בעד עצמו)- הסוף שלו, בו מראים את גיבורות הסיפור האמיתיות.

פיליפ נוייס, לטעמי, לקח סיפור עם פוטנציאל מדהים, וסופר-חשוב מבחינה תרבותית, ופשוט הפך אותו לסרט לא נוגע, לא מסודר ועם סצינות שחוזרות על עצמן.

הביקורות על הסרט תמוהות בעיני- האם יש מישהו שראה אותו ומוכן לשתף אותי בעמדתו?

[יניב חקמן]

ושוב... כמו שכבר קרה לי בעבר- כתבתי הודעה ארוכה ושכחתי להתחבר

[Oren]

האם אתה משתמש בחיבור אוטומטי? זה יכול לחסוך לך את הצורך לזכור להתחבר לבד.

לא ראיתי את הסרט (והוא גם לא נתפס בעיני כ"חור" שיש להשלים), אבל אם מסתכלים על עבודותיו הקודמות של הבימאי, רואים שדרמות אנושיות הן לא המומחיות שלו. ראיתי את "אספן העצמות", הסרט שביים לפני סרט זה, והוא היה מותחן די פושר (אם לא פחות מזה). הבנתי שבשביל הבימאי, יליד אוסטרליה, הסרט היווה פרויקט אישי. אך לפי דבריך, מסתבר שגם סיפור אמיתי וטוב ובמאי שרואה בעשיית הסרט סוג של שליחות, לא מספיקים כדי ליצר סרט טוב.

אגב, גם "הדרך הביתה" היה סרט שקיבל הרבה מאוד ביקורות מהללות ואילו יעל ואני, לא ממש הערכנו אותו (ראה ביקורת). אולי למבקרים יש חולשה לסרטים שבשם שלהם יש "הדרך הביתה"...

[צבי]

אני לא זוכר בדיוק כל מה שחשבתי על הסרט (ראיתי אותו לפני כשנה), אבל אני זוכר שבגדול דווקא אהבתי. המשחק של הילדות היה טוב, הסיפור מעניין (כמו שגם יניב כתב) ונדמה לי שגם היה די מרגש. לא כל כך זוכר שחשבתי שהבימוי שלומיאלי...