יעל מבקרת בקולנוע

[פנגו חתול קטן]

הכל היה במקרה,יום ראשון דפדפתי בעתיון ערוצים (העיתון החביב עלי) ופתאום ראיתי "יום חמישי-ערוץ 33 מלאכים בשמי ברלין,הוצתי מפי קריאת תדהמה וחכיתי בקצור רוח ליום חמישי והוא לא התעכב כול כך.

הסרט התחיל במן מכתב מוזר כזה ואז אחרי הכתוביות הסרט התחיל תחילה קצת הופעתי ! כל הסרט כתוב כמו שיר,אין שחקנים,אין עלילה בהתחלה לא כול כך אהבתי את זה אבל אחרי איזה רבע שעה התרגלתי והתחלתי לאהוב יותר ויותר.
התסריט מצטיין לא בעלילה שלו אלה בדיאולגים,למרות שאין כמעט תקשורת בין האנשים יש כל הזמן דיאולגים בין דמויות שונות לקהל, הם מתארים את עולמם האפור של ברלין לפני נפילת החמות כשיר,פייטני,חזק ומרגש..........
הצילום בסרט מדהים המלאכים רואים את הארץ בשחור לבן והיתה לי הרגשה שהם רואים בצורה אחרת מבני-אנוש,הם נמצאים שם אבל לא שייכים,אלה רק מתבוננים.

אבל עדיין,עדיין אני לא הבנתי את הסרט הזה בכלל הוא מלא במסרים,רעינות,דימוים,ודיונים פייטנים על החברה,על בני האנוש על היסטוריה ועל העולם.
עד שתהרגלתי לסגנון ועד שהצלחתי להתפעל ממנו,הוא נגמר ולא הצלחתי לקלוט את הרעיון של הסרט,אני מרגיש שאני חייב לראות אות שוב !
ולא לשם לב לעלילה,לקלוט אותו יותר.

סרט היה קצת איטי מבחינת הסיפור (שהמלאך מתאהב בלוליניתת קרקס) אבל אין בנהם סיפור אהבה ממש.......
הדבר היחידי שהפריע לי בסרט זה שלא היה בו מוסיקה !
הרבה פעמים הרגשתי שזה סרט דומם ושקט מדיי,לא נתן תחושה.חבל,היה רק את הזמר "רוק" מזעזע הזה !


בקיצור אני אהבתי את הסרט אני עכשו כבר בטוח.אני חייב לראות אותו שוב.
_________________
שלכם,
פנגו קטן.

[פנגו חתול קטן]

מה קרה....

אין לכם מה להגיד שאתם לא מגיבים ?
טוב אם אין מה להגיד
אז אין מה להגיד....
_________________
שלכם,
פנגו קטן.

[קרן]

רק היום שמתי לב שהתחלת (פנגו) דיון על הסרט "מלאכים בשמי ברלין" - אחד מהסרטים האהובים עלי. מה שהסרט מנסה להעביר לדעתי (ורק לדעתי) וזהו לדעתי המסר העיקרי שלו הוא שבשביל לחיות, להרגיש, לשמוח, לכאוב צריך לוותר על הריחוק ועל ההתבוננות התמידית מהצד. צריך לעזור אומץ, להפסיק להיות "מלאך" שרק מתבונן "מלמעלה" ולא ממש מרגיש ו"לקפוץ למים" (במקרה הזה על האדמה) לחוש כאב פיזי, לחוש את הכאב והאושר של החיים בכלל ושל אהבה בפרט. אחד המלאכים עוזר אומץ ומחליט להיות אנושי, כלומר, לתת צ'אנס לחיים האמיתיים והוא באמת חווה אושר. המלאך השני מחליט להיות זהיר ולשמור מרחק מהאנשים. לדעתי זו מטאפורה על התבוננות בחיים מול לחיות אותם. אני מקווה שיעל תראה את הדיון הזה ואולי תגיב. יעל כשהיתה בתיכון כמעט עשתה עבודת גמר על הסרט הזה לבית ספר. אני מאד אהבתי את הקטעים שהם קוראים את המחשבות של האנשים. ראיתי את הסרט מזמן, הגיע הזמן לראות אותו שוב. אולי אני אבין עוד דברים.

[noni_dp]

למי שמעדיף- בגלל הגרמנית הנוקשה, העלילה האיטית, הקושי שלו להבין סרטי איכות או סתם בלי סיבה- יש כמובן את הגרסה ההוליוודית של בראד סילברלינג (שעשה גם את קספר הראשון ומלא תכניות טלוויזיה) בהשתתפות ניקולס קייג' ומג ראיין. האמת שגם בגרסה הזאת לפעמים העלילה קצת איטית, סילברלינג מנסה לעשות את הקטעים דרמטים ואני אישית מעדיף את הגרסה המקורית.
מעבר לזה, בגרסה האמריקאית הסרט עוסק אך ורק בניקולס ומג כשבמקורי הוא עסק בדמויות רבות, והוא אף מציע סוף שונה במקצת...

[פנגו חתול קטן]

אומנם לא ראיתי את הגירסה ההוליוודית אבל אני בטוח שהאיכות של הסרט יורדת ב90% מהמקור הגרמני לגרסה ההאמריקקית.......
והוא בטח הרבה יותר "מיינסטרים " בסגנון קומדיה רומנטית וכך גם קיטשי.
לגרסה אגב קוראים "עיר של מלאכים".

בכול מקרה זה סרט שלא כולם התלהבו ממנו כי זה סרט מאד "שונה" והוא לא בסגנון שקהל הקולנוע רגיל עלו.

אני חייב לראות אותו שוב ועכשו אחרי שכבר עשיתי מנוי ל"אוזן השלישית" אני אקח אותו.


ובקשר למסר אז נראה לי שהתאוריה שלך נכונה קרן,וזה בא לידי ביטוי בצילום המועלה (שמזכיר לי את ראסטי ג'יימס שזה סרט מהמם בפני עצמו)
בכך שהצילום הוא בחציו שחור לבן ובחלקו צבעוני, והקטעים הצבוענים מוצלמים שהוא בן אדם ובו הוא חווה את החיים ואת ההנאות,בניגוד לזמן שהוא מלאך ואז רק שומע על חיים האפורים של תושבי ברלין.

באמת אני רוצה לראות כי בפעם השנייה אני אוהב עוד יותר.
_________________
שלכם,
פנגו קטן.

[yevgeniy_11]

הסרט הזה מאד מוזר אבל אפשר לומר שהוא פחות או יותר טוב. רק לעיתים נדירות אתה נתקל בסרט כזה שונה שהוא טוב. הרבה סרטים מוזרים כאלה גרמו לי לסלידה, אבל לא כך עם מלאכים בשמי ברלין- זה סרט ממש בסדר.

[noni_dp]

מוזר שדווקא בגרסה הגרמנית והטובה, הסרט נגמר בטוב, ובגרסה ההוליוודית האמריקאית הם בחרו להרוג את מג ראיין. בדרך כלל זה ההיפך...