יעל מבקרת בקולנוע

[אסף י]

היי יעל רציתי לבקש ממך עזרה.. אם תוכלי.. מי אמר : " הקולנוע אינו פיסת מציאות כי אם פרוסת עוגה "...
אודה לך על תשובה.
asaf-matan@013.net.il

[יעל]

הממ... אני לא ממש יודעת, אבל קרן היא חפשנית אינטרנט ידועה, אולי היא תסתקרן ותחליט לעזור לך למצוא את התשובה.

יותר מעניין - מתי שמעת את זה ולמה אתה רוצה לדעת את זה דווקא עכשיו?

[קרן]

אסף, אלפרד היצ'קוק עומד מאחורי האמרה המלבבת.

[יעל]

אבל מה הכוונה מאחוריה? מה ההקשר? ובאיזה סוג עוגה מדובר?

[Elad ZZZ]

באמת מעניין לדעת מדוע ולמה.
עם זאת, משום מה קשה לי להסכים עם האימרה הזו, אך עם האימרה: "ככל שהנבל יותר רשע, כך הסרט יותר יצליח", אני מסכים לחלוטין.
_________________
"who is John Galt"

[eranml]

מחיפוש שבצעתי גיליתי שחלק מהמקורות אומרים שהציטוט הוא:
For me, the cinema is not a slice of life but a piece of cake

וחלק אחר אומרים:
For me, the cinema is not a slice of life but a slice of cake

עדיין אין לי מושג מה הוא התכוון ולמה אמר את המשפט, אבל אין ספק שיש הבדל במשמעות של שני הציטוטים.

עריכה: imdb הולכים עם הציטוט השני, אז אני איתם.
ואני חושב שאולי הוא התכוון שסרטים של אנשים אחרים מראים את החיים כמו שהם בעוד שהסרטים שלו הם משהו אחר, הצצה לעולם של מתח שהצופים לא מכירים. היצ'קוק נתן להם סרטים שמהם הם יוכלו להינות, הצצה לעולם שלא מזכיר את החיים היוםיומיים.


מספיק לקרוא את הדיאלוג המשעשע, אם כי דימיוני, בין היצ'קוק לאנדי ורהול בכדי להבין את הציטוט. (בתגובה הבאה)
הדיאלוג הוא כביכול עקב צילום סרט הנקרא suit בו ורהול הוא הבמאי והיצ'קוק הוא השחקן. כל הסרט עוסק בכך שהיצ'קוק נמדד ע"י חייט כדי שיתפרו לו חליפה:
_________________
The greatest trick the devil ever pulled was convincing the world he doesnt exist
And like that he's gone...

[eranml]

ALFRED: What am I going to do with this? This isn't a movie.
ANDY: It's a slice of life.
ALFRED: I'd rather have a slice of cake.
ANDY: Umm...I just love cake.
ALFRED: Nobody's going to want to watch this.
ANDY: That's cool. Nobody's going to force them. I make movies that you don't have to go and see.
ALFRED: Nothing happens.
ANDY: That's your problem. Don't you have anything else to think about apart from what's next? Watch what's there now.
ALFRED: It's boring.
ANDY: I make movies that give people a chance to think about themselves for a change. I made one movie about that lasted eight hours about the Empire State building. Two hours in a light went on. Everybody in the audience...
ALFRED: Everybody?
ANDY: ...gasped. It was wonderful for people .gasped. It was wonderful for people who didn't have any place to sleep. I called the movie 'Empire' so everybody knew it was going to be a big epic...like Birth of a Nation.
ALFRED: There's no suspense.
ANDY: Sure there is - you want to know when it's going to finish.
Suddenly the film reaches the end of the spool. The punched-out dots at the end of a roll of 16mm film puncture Hitchcock's face then the image bleaches out altogether, the end of the roll flaps loose and the room is lit by the projector bulb.
ANDY: Oh wow. It's over. You want to watch it again?
ALFRED: No, please!
ANDY: What more do you want? You were just going to turn there... then it ended. Who knows, something might even have happened, if there'd have been more film in the camera. But now we'll never know. Just like life.
ALFRED: That's why I hate life.
ANDY: Maybe I should call it 'Andy Warhol's Thriller'. At least you've got a film now.
ALFRED: This isn't going to sell any dog food. It's wallpaper.
ANDY: I like wallpaper - it's democratic. Everybody has wallpaper.
ALFRED: I don't think you've quite grasped it, have you? We exist to keep people entertained. To stop them walking out. To make them want to stay. To give them something they don't have in their lives. Some suspense.

הלינק לדיאלוג המלא (מומלץ): http://www.sensesofcinema.com/contents/00/6/drella.html
_________________
The greatest trick the devil ever pulled was convincing the world he doesnt exist
And like that he's gone...

[יעל]

תודה, מאד נהניתי
יכולה לדמיין את זה.

[טלי]

השאלה נמצאת במשחק- חידון באינטרנט שבנק הפועלים מארגן. תודה לכם על שגיליתם לו (ולי) את התשובה