יעל מבקרת בקולנוע

[6969]

התרסקות מרכזת בתוכה המון דמיות וגזעים שאיכשהו כולם נפגשים (מאותו ז'אנר של תמונות קצרות של אלטמן הראוי להערצה, ומונגוליה של פול תומס אנדרסון). איכשהוא המאבק בין הגזעים זרק אותי לסרט גרנד קניון של קסדן.

יש מקבץ של גדול של שחקנים: סנדרה בולק, ברנדן פרייזר, מט דילן ודון צ'ידל (ששניהם בהופעה מושבחת - יש מצב שדון צי'דל יהיה מועמד לפרס).

הסרט בוים ע"י התסרטאי של מילון דולר בייבי, כך שרואים שיש תסריט טוב.

סתם הערה: שמתם לב שכל פעם שדמות הולכת לשתות קפה לאחר מכן הוא יבצע שוד
(ספרות זולהת כלבי אשמורות)

לסיכום: אני נותן לסרט ציון 7.5 בעיקר בגלל הקהל הישראלי שאני כבר לא יכול לסבול אותו.
ובגלל סנדרה בולוק וברנדן פרייזר לא יודעים לשחק.

[יניב חקמן]

סרט טוב מאוד, מיוחד מאוד בכך שהוא מצליח לעצב מספר גדול מאוד של דמויות ונותן לבעיית הגזענות צדדים שלא הכרנו,
בנוסף כל דמות ודמות הפכפכה ולא אחידה בקו המתאר שלה.
מבחינה רעיונית, הוא סרט מצוין.
אף שחקן לא נתן את הופעת חייו (בעיקר מכיוון שלא היתה דמות ראשית) אבל מאט דילון, טנדי ניוטון ודווקא מייקל פנה, שחקן דיי אנונימי בהתחשב בקאסט הרחב, נתנו הופעה משכנעת ועשויים להיות מועמדים לפרס.
גם דון צ'ידל היטיב לשחק אבל לא הופעתו הטובה ביותר.
סנדרה בולוק היתה טובה מבד"כ והצליחה להעביר, אבל עדיין, שחקנית מהוללת היא לא.

[דודו]

אני קורא תגובות שהסרט נעשה באופן מעולה , וגם באתרים שונים אני רואה שאנשים אומרים שהסרט טוב , במקביל אנשים שונים אומרים שהסרט גרוע

האם קביעת איכות של סרט היא כמו קביעת איכות של יין?

האיכות היא בעיני המתבונן , או שיש כאלו שלא יודעים לקבוע מדד לטוב או פחות ?

לדעתי: הסרט התחיל מעניין , הצגת המעמדות /תפיסות/"גזעים" בחברה מגוונות בעיקר בארה"ב שהיא מגוונת , הוצגו היבטים שונים של גזענות , הציגו מספר דמויות שונות כאשר לקראת הסוף חייהם של הדמיות השתזרו אחד בשני

אהבתי מאוד את הקטע עם הילדה הקטנה ושעון (המגן) מקסמים , אבל הסרט בסופו של דבר
כשנגמר השאיר בי "טעם" לא טוב

ושוב אני שואל האם ביקורת על סרט היא כמו התרשמות מיין ?
מדד הוא עניין של השקפה או עניין לבעלי מקצוע