יעל מבקרת בקולנוע

אורח · פורסם: 21:22 15/06/02 נושא ההודעה:

אחת הסיבות העיקריות שאני אוהב קולנוע היא שזה מאפשר לשנוא תיאטרון.
הקולנוע הנחית על התיאטרון המאופר והמוגזם מכה ניצחת. אז יש פרינג' שמבחינתי זה משהו שונה לחלוטין מתיאטרון, ויש את הבימה וכאלה, נו טוב, יש גם אנשים שנאמנים למפא"י.

כמו שהתיאטרון הישן מת, גם הספרות הישנה גוססת.
לפני 100 שנה היו סוקלים את אתגר קרת, והיום אפשר רק לחכות...לא, הוא דווקא בסדר, למרות שיש המון שעולות/ים עליו בתחומו.

היום הכל מהיר יותר, טכנולוגי יותר, עכשיווי יותר. גם הקולנוע קיבל גירסא חדשה, בדמות וידיוארט (שמשום מה מכונה וידאוארט, כמו שיהורם גאון קרא למכשיר באותו פרק מיתולוגי של קרובים קרובים) ולאחרונה גם נטארט.

גם במסגרת המסך הגדול יש כבר אלטרנטיבות. "ראן לולה ראן", "ממנטו" ואפילו "מולהולנד דרייב" מציעים יציאה מהלינאריות העבשה של הקולנוע.
בראן לולה ראן יש לופ - הסרט חוזר על עצמו שלוש פעמים בשינויים קלים, ויש טוויסטים וקפיצות בעלילה. בממנטו הסרט הולך לאחור. במולהולנד יש את כל מה שלא חשבתם שאפשרי שיהיה.

אז השאלה שלי היא אילו דוגמות הייתם שוברים כאן ועכשיו ובקולנוע.

רן לוונבאום.

Oren · פורסם: 2:48 16/06/02 נושא ההודעה:

מה הייתי רוצה לשבור בקולנוע? שאלה מעניינת.

אני חושב שכבר שברו די הרבה ממנו עד היום. דיברת על שבירת הרצף הכרונולוגי - עושים את זה די הרבה, עלילות בסדר מבולבל נהיו להיט בעיקר מאז "ספרות זולה", אפילו "ממנטו" לא היה הראשון להפוך את סדר הסצנות (Betrayal עשה את זה (בקולנוע) ב-83').

בסרט TimeCode קיבלנו ארבעה סרטים שצולמו במקביל (בוואן-שוט) ומוקרנים במקביל על מסך אחד. הצופה בוחר איזה מארבעת הסרטים לראות, כשרק הסאוד מכוון אותנו קצת כשהוא גולש בין ארבעת הסרטים. בגרסת הDVD יש אפשרות לצופה לשלוט גם באלמנט הזה ולקבוע הסאונד של איזה מהסרטים יושמע. עכשיו זה קונספט מהפכני! (דרך אגב, יעל ואני לא אהבנו את הסרט).

חברי קבוצת דוגמה 95 שוברים (או משכתבים) את חוקי הקולנוע כדי להתרכז בעיקר(?). פון טרייר (ממחברי דוגמה 95) נותן לנו חמש דקות של מסך חשוך (רוקדת בחשכה) - בקולנוע לוותר על תמונה, זה דיי שובר מוסכמות, לא?

אנימציה היא תחום קולנועי בו יש (גם) יצירה שונה. יאן שוונקמאייר משתמש גם בחומרים הכי פחות צפויים בצורה הכי פחות צפויה, כדי ליצור אנימציה שוברת מוסכמות. בסרט Waking Life (שאני מקווה לראות בקרוב) לקחו שחקנים חיים, צלמו אותם ואז הנפישו אותם ואת העולם מסביבם - כאשר לכול דמות יש אנימטור (ולכן גם סיגנון) אחר. האנימציה אפשרה להוסיף לסרט שלל דימויים ויזואליים שנותנים כלי נוסף להעברת רעיונות (ועלולים לגרום לצופה למחלת ים מוציא לשון

).

יש עוד דוגמאות רבות לקולנוע שונה (דארן ארנופסקי), ומה שאתמול היה אונגרד היום הוא מיושן או סטנדרטי. הקולנוע הניסיוני חודר לזרם המרכזי (וידאו, מצלמות כתף וכו'), לרוב זה לטובתינו אך לפעמים אנחנו סתם מקבלים סרטים עם טכניקה מבלבלת, יומרנות גבוהה, ותוכן נבוב.

דברת על הקולנוע כמדיום שירש את התאטרון, הזכרת גם את הספרות שהיא כנראה המקור (ולמרות זאת עדיין מתחדשת). נשאלת השאלה האם הטלויזיה לא ירשה באותו אופן את הקולנוע? (אבל אולי זו שאלה לדיון אחר). נראה לי שהיום הקולנוע והטלויזיה מתכתבים בינהם, כשכל אחד גולש לעבר האחר (גם מבחינה תוכנית וגם מבחינת החומרה - קולנוע ביתי וכו'). סרטים רבים הפכו לסדרות טלויזיה ובשנים האחרונות אנו עדים גם לתהליך ההפוך - סדרות טלויזיה שהופכות לסרטים (המלאכיות של צ'ארלי, משימה בלתי אפשרית וכו'), גם ז'אנר התיעודי נע חופשי בין שני המדיומים - רק נשאר לקולנוע לאמץ את ה-RealityTV ותהיה בינהם חפיפה מושלמת. אבל אם תשאלו אותי היורש הבא הוא המחשב.

המחשב מחזיר אותי לשאלה המקורית, היום ניתן בעזרתו לשבור גבולות - מצלמות יכולות לנוע ולהגיע למקומות בלתי אפשריים, כמו בשר הטבעות (לדעתי "תנועת המצלמה" הממוחשבת היתה מהסיבות העיקריות שהסרט קיבל אוסקר על הצילום) ובהחדר. אפשר להקים לחיים יצורים שכבר מזמן לא קיימים (פארק היורה), או כאלה שמעולם לא התקיימו (מתקפת המשובטים). אפשר לחזות את העתיד (A.I.) ולהציג את העבר (גלדיאטור). בכלל המחשב בימינו מאפשר לעשות כמעט הכל.

ואם אתם שואלים עכשיו - מה? אחרי כל ההקדמה הזו, הוא מדבר על אפקטים? - אז אני אשאל אתכם, מה זה אפקטים? האם לא כל הטכניקות שהזכרתי בפסקאות הראשונות הם אפקטים? גם כשדייויד לינץ' שובר את הנרטיב המוכר, זה אפקט שבעזרתו הוא רוצה להעביר לנו משהו (הבעיה שכנראה רק הוא יודע מה בדיוק אמור לעבור...). עצם השימוש בצילום בשחור-לבן, הקרנה מקבילית או כל דוגמה מהפכנית, לא הופך את הסרט לטוב, עמוק וחשוב. לכן צריך לזכור שזה רק אמצעי וזה לא מספיק, צריך גם שיהיה לך משהו אמיתי להעביר. אבל אם אתה בימאי/תסריטאי שיש לו משהו אמיתי להעביר - קבל את עזרתו של המחשב שיאפשר לך חופש יצירתי מוחלט (כמעט).

בעזרת המחשב תישבור קירות ומכשולים פיזיים, תשבור דמויות וצורות, תשכפל תדגיש ותמחיש רעיונות. אפשר ללכת גם עוד צעד לכיוון עולם המחשב וליצור תסריט מונחה אוביקטים - לתת לכול אוביקט תכונות ושיטות, להתיחל בסיפור ולהפעיל אותם אחד על השיני (טוב, אני רואה שהשעה מאוחרת ואני נסחף - אז אני אעצור כאן).

יעל · פורסם: 12:57 16/06/02 נושא ההודעה:

יש עוד שאלה שרצוי לשאול - האם שבירת גבולות היא ערך? האם שבירת גבולות מהווה תמיד התקדמות? אני חושבת שמה שאנו כצופים (או קוראים) נמשכים אליו הוא כמעט תמיד - סיפור. ולמרות שישנם סרטים וספרים ששמים דגש על אווירה ותיאור עולם יותר מעל סיפור, אני חושבת שאין תחליף לסיפור טוב. ולצערי, כיום ניתן הרבה יותר בקלות להחביא את העובדה שאין סיפור באפקטים ויזואליים מרהיבים (מהסוג של אפקטים ממוחשבים) וגם אפקטים מהסוג של "לבלבל את סדר הזמנים של הסרט" (כמו שאורן כתב, גם זה לפעמים - אם כי לא תמיד - יכול להיות בסך הכל סוג של "אפקט"). אז אני הייתי רוצה שהקולנוע יפסיק לשבור גבולות ויתחיל לבנות סיפורים... מרתקים, מעוררי מחשבה, מרגשים, מפחידים ובעיקר כאלו שמשאירים אצל הצופה חותם וגורמים לו לחזור לצפות בסרט שוב! ישנם גם סרטים כאלו כיום כמובן, אבל לא מספיק. כי יש יותר מדי סרטים שבוחרים בדרך האפקטים (במובן הרחב) הקלה ובסופו של דבר - המשעממת.

[ הודעה זו נערכה על-ידי: יעל בתאריך 2002-06-16 13:58 ]

יעל · פורסם: 13:00 16/06/02 נושא ההודעה:

ולרן:
לאחרונה דווקא יצא לי לראות שתי הצגות, ואני חייבת לציין שזה היה שינוי מרענן מהקולנוע ה...מרוחק והקצת... מת. על הבמה ניצבו אנשים בשר ודם, והיה אפשר לחוש את האנרגיות שלהם באוויר. הקול שלהם הדהד סביבי, ולא בגלל שום אפקט של סראונד :wink:

[ הודעה זו נערכה על-ידי: יעל בתאריך 2002-06-16 14:05 ]

יעל · פורסם: 13:04 16/06/02 נושא ההודעה:

וסליחה שאני נסחפת! אבל אם מותר לי לפנטז... ישנו בכל זאת סוג של "אפקטים" שאני מחכה שהקולנוע יוכל לממש - סרטים שמפעילים את החושים של הצופה בצורה עוד יותר חזקה מהיום. אני רוצה לא רק לראות ולשמוע את השחקנים (ואת הסרט), אני רוצה ממש "להיות" בתוך הסרט - להריח ריחות, לחוש מגע, להרגיש רגשות. כמובן, זה מביא אותנו כבר לחזון (אוטופי או דיסטופי) של עולם עתידני שיעזר בגירוי עצבי ישיר (למשל) כדי לעורר תחושות אלו אצל הצופה (כמו המשחקים ב"אקזיסטנז") אבל אני חושבת שזה יכול היה להיות פריצת גבולות מרתקת. מה אתם חושבים? קצת רחוק לא?

יריב · פורסם: 19:20 1/07/02 נושא ההודעה:

האמת שאני מאוד מסכים עם יעל. בשנים האחרונות רמת התסריטים הולכת ויורדת. כבר נדמה שממש אין על מה לעשות סרטים ולכן משחזרים סרטים ישנים חדשות לבקרים. במקום להשקיע בתסריט טוב ואיכותי משקיעים הון באפקטים מופרזים שכל מטרתם היא להסתיר את העובדה שמאחורי הסרט הבומבסטי ישנו תסריט חלש, עלוב ובמקרים מסוימים אפילו פתטי.
לצערי, אותה פתטיות הופכת במקרים רבים מדי לעיסוקו העיקרי של הסרט ולנחלתם של רוב הסרטים כיום. האם העובדה כי היום הכל יותר מהיר וטכנולוגי שוללת את קיומו של הישן המתון והקלאסי ? האם אי אפשר ליהנות מאיכות נטו ?
יותר מדי סרטים מראים את אותם אפקטים מוגזמים כדוגמת בריחה מהידף (????!!!!!) קפיצות מוגזמות מדי, שהיות באוויר שמייקל ג'ורדן היה מתקנא בהן, עצמים שנופלים מהר יותר מעצמים אחרים (לא שמעתם על חוקי הפיזיקה, לעזאזל ? ) ואפקטים מגוחכים אחרים. כמה אפשר לזלזל באינטליגנציה של הצופה ?
מתי בפעם אחרונה ראיתם סרט פעולה עם סצינת מכות הולמת ? כנראה שזה היה כשראיתם סרט שמקורו בראשית שנות התשעים ולפני כן. הרי בכל סצינת מכות בימינו התחליף לכוריאוגרפיה סבירה (שלא להעיז להגיד אפילו טובה) היא עשרות חיתוכים שמהם אי אפשר להבין דבר וחצי דבר מהמתרחש בסצינה (לדוגמא בלייד 2 המזעזע). הסיבה לחוסר ההבנה היא כמובן, שמעט מאוד מתרחש ולכן יש צורך בבלבול הצופה ע"י חזרה על אותן מכות מכמה זוויות, פעם אחר פעם אחר פעם.
נכון, יש מקום לאפקטים טובים וכל מי שראה פוטומונטאז' משנות ה-70 וה-80 יודע על מה אני מדבר, אבל האם הם צריכים להיות תחליף לתסריט איכותי ? האם אוכלים גלידה בשביל הקצפת והדובדבן ? לדעתי לא. מטרת האפקטים היא לשפר את הסרט ולא להיפך.
הקטילה של התיאטרון גם היא לא במקומה. כנראה, רן, שלאחרונה לא היית בשום הצגה. אני מאוד נהניתי מכל ההצגות בהן הייתי. התסריט שנון וחכם ואין אפקטים שיסיחו את הדעת מהעלילה. הכל תלוי בשחקנים נטו. לראות אותם חי על הבמה, עם כל האנושיות שלהם, הפאשלות הקטנות, שיכחת הטקסט והירידות על אלה שלא מכבים את הטלפון הסלולארי שלהם. הכל שם חי, ואתה מקבל פידבק אמיתי, בדיוק כמו השחקנים. לאחר שיצאתי מאחת ההצגות ראיתי את אחד השחקנים ואמרתי לו שמאוד נהניתי מההצגה. את התודה והחיוך שהתלווה אליה אני זוכר עד היום. מתי לאחרונה זה קרה לך כשיצאת מסרט ? הקולנוע לא ירש את התיאטרון. הוא לא יכול ואני רק מצטער שהוא לא קצת יותר נגיש.

יריב

אורח · פורסם: 0:02 2/07/02 נושא ההודעה:

אהמ... האמת שגם אני מעדיף קולנוע על תיאטרון. תיאטרון הוא, איך לומר, תיאטרלי מדי. דרמטי מדי. בקולנוע אפשר לראות הבעות אנושיות (בקלוז אפ), אפשר לראות חיים "אותנטיים" כי אין בעיה לסדר את התפאורה.ועם זאת אני נהנה בהצגות. למשל קופנהגן. אבל אם נשווה את הסרט קן הקוקייה להצגה (שנחשבה למעולה) – הסרט כל כך הרבה יותר טוב (לא קראתי את הספר). לא נעים ללכלך, אבל התיאטרון בארץ לא ממש מייצג את התיאטרון. אולי אם היינו גדלים במקום אחר (לונדון?) היינו מעריכים אותו יותר. וכן, איכות התסריטים באמת מידרדרת. לפני כמה ימים ראיתי את "שארלוט גריי" – איזה סרט נורא. לא הייתה מלכודת קיטש שהוא לא נפל בה (למרות קייט בלנשט המדהימה), אף פעם לא ראיתי הצגה גרועה כמו הסרט הזה, אבל מאידך, ראיתי מאות (אלפי?) סרטים ורק עשרות הצגות.ואם בהידרדרות הסרטים עסקינן- איך אפשר להשוות את שארלוט גריי לקזבלנקה (עם אינגריד ברגמן המדהימה J )... הולך ופוחת הדור.
האמת שאין לי הרבה ציפיות מסרטים. חוץ מתסריט, משחק וצילום.
אורן

יעל · פורסם: 0:18 2/07/02 נושא ההודעה:

כל הדיון הזה התפתח בתזמון משעשע: בזמן שאני ואורן (החבר שלי מהאתר קריצה

) היינו בהצגה בתיאטרון החאן. ההצגה הזאת היתה פשוט איומה, מחרידה ממש. קוראים לה creeps והיא יובאה מגרמניה אבל לא טרחו לעשות לה "עיבוד" מקומי. לא חשוב, בכל מקרה, זו היתה הפעם הראשונה בחיי שפשוט לא יכולתי להביא את עצמי למחוא כפיים בסיום ההצגה. הקהל חוץ ממני ומאורן די יצא מגדרו, אבל אנשים פשוט מוכנים להתפשר על מעט.

בלונדון התיאטרון באמת מופלא! ראיתי שם הצגות מיינסטרים גדולות, וגם פרינג' וההצגות שראיתי שם היו ההצגות הטובות ביותר שראיתי בחיי. הרבה הרולד פינטר עשוי כמו שצריך! אז אולי את התגובה הנלהבת שלך יריב הייתי צריכה לקרוא ביום אחר. לא מייד אחרי שאנחנו חוזרים מההצגה קריצה

.

מעבר לכך אני חושבת שאין שום טעם לנסות לקבוע איזו אמנות עליונה: הקולנוע או התיאטרון. מדובר במדיומים שונים, עם חשיבויות ודגשים שונים. מה שיריב אומר, ואני מסכימה איתו, שבהצגה יש פחות מאחורי מה להתחבא ולכן יותר משקיעים במחזה. אבל גם בתיאטרון, עכשיו כשאני חושבת על זה "משחזרים" כל הזמן. מעלים שוב ושוב מחזות של שייקספיר או צ'כוב שלא לדבר על היוונים. אז אולי לעשות "רימייק" לסרט זה לא כל כך נורא?

אגב, אורן מהתגובה למעלה, אתה האורן מהאירוניה?

[ הודעה זו נערכה על-ידי: יעל בתאריך 2002-07-02 01:51 ]

אורח · פורסם: 0:41 2/07/02 נושא ההודעה:

כן אני אורן מהלישכה...
אורן מהאירוניה....
אורן מליד המוזיאון...
לכל איש יש שם...

קריצה

יעל · פורסם: 0:49 2/07/02 נושא ההודעה:

אורן, אנא הרשם! והאם שמת לב לנפלאות העריכה?

[ הודעה זו נערכה על-ידי: יעל בתאריך 2002-07-02 01:51 ]

אורח · פורסם: 7:02 2/07/02 נושא ההודעה:

להירשם זה כבר מערכת יחסים מחייבת ואני לא בנוי לקשר כרגע... חיוך

אבל לכל מקל יש גם גזר ועם המחוייבות באה היציבות ואם אתה רשום אתה יכול גם ליהנות מפלאי העריכה... החיים (שלא כמו בסרט) מלאים התלבטויות הרות גורל. "להירשם או לא להירשם? זו השאלה!" (אפשר לפתוח על זה נושא בפורום).

אורן.

Jupiter · פורסם: 7:58 2/07/02 נושא ההודעה:

סגנון חדשני לא יחפה על תסריט גרוע. תסריט מצוין יצליח לרתק גם בסרט בעל תבנית מוכרת.

Oren · פורסם: 9:03 2/07/02 נושא ההודעה:

sivanvs · פורסם: 20:38 26/08/02 נושא ההודעה:

אני חושבת שכבר עשו את הרוב במסגרת האפשרויות הקיימות. עכשיו זה יותר עניין של טכנולוגיה באולם הקולנוע עצמו. אם ינסו לשפר את אולמות הקולנוע (כמו שיעל אמרה) ולתת לחושים נוספים לעבוד כמו חוש הריח למשל (ראיתי פעם תכנית בערוץ 8 על קולנוע עתידני ובו מאחורי כל מושב יש מפיץ ריח אשר מתוכנת להפיץ את הריח המתאים לסצינה ולנראה בה...זה נראה לי ממש מגניב)

אפשר גם להוסיף מסכים בצידי האולם שיוסיפו מימדים לסרט, ויש עוד המון דברים שניתן לשכלל. ברגע שזה ייעשה לקולנוע תהיה אפשרות להתחדש ברמה של הסרט עצמו.

היא · פורסם: 20:38 21/09/02 נושא ההודעה:

יש הרבה מאוד סרטים שלא הייתי רוצה להריח!!!!!

אני מצטרפת לדעתם של רוב הכותבים העלילה היא הבסיס.
(למרות שקרבות אקרובטים או מרדפים לוהטים בהחלט יכולים לחפות בסרטים מבחינתי על עלילה קלושה ו/או שבלונית)
צורת ההגשה יכולה להיות ספר / מספר סיפורים(מופלא ממש בתנאי שהמספרים טובים) /הצגה בכל סיגנון /או סרט ,כל עוד צורת ההגשה לא הורגת את התוכן והסיפור טוב יש ממה להנות.
את כל השאר ידעך עם הזמן.