להרוג את ביל - חלק 1
נכתב ע"י יעל בתאריך 30/10/2003

Uma Thurman as The Bride (a.k.a. Black Mamba)
The Deadly Viper Assassination Squad
A view from above
Quentin Tarantino and Yuen Wo-ping
Chiaki Kuriyama as Go Go Yubari
Gordon Liu as Johnny Mo
Daryl Hannah as Elle Driver (a.k.a. California Mountain Snake)
The Bride Vs. O-Ren Ishii
Lucy Liu as O-Ren Ishii / Cottonmouth
Sonny Chiba as Hattori Hanzo 
with Uma Thurman as The Bride

בקיץ ההוא אומה ת'ורמן לבשה לבן. בקיץ ההוא כל הנוכחים בחתונתה, כולל הכומר ואשתו נרצחו באכזריות. רק הכלה, שהיתה בחודש התשיעי להריונה נשארה בחיים, אם כי - בתרדמת. ארבע שנים לאחר מכן, כאשר לזרועה של "הכלה" חודר חדק של יתוש המוצץ מדמה היא מתעוררת (מעניין שזה מה שהעיר אותה), מגלה מה ארע לה, ויוצאת למסע נקמה עקוב מדם (הפעם, יש לציין, שהדם במקום להיות אפקט של תוכנת מחשב, ניתז מתוך קונדומים מלאי צבע אדום). הכלה מתכוונת לנקום במי שלקח חלק בהרס חייה - הם "חולית המתנקשים הצפע הקטלני" ובראשם "ביל" המסתורי. בסרט הזה, ראשון מבין שניים, נכיר שתיים ממושאות החיסול שלה: את ורניטה גרין (ויויקה א. פוקס), שמאז הרצח הספיקה להנשא, להוליד בת, ולנהל חיים שקטים בפרברים, ואת או-רן אישי (לוסי לו), שהגיעה לעמדה הנחשקת של ראש היאקוזה ביפן.

"להרוג את ביל" הוא סרט שבכמעט כל רגע מזכיר לצופה שהוא סרט. קוונטין טרנטינו ("כלבי אשמורת", "ספרות זולה") מצליח לעורר אצל הצופה מודעות מפוצלת – מצד אחד הצופה יושב בחושך וצופה במסך הגדול כשהוא מרותק למתרחש, שבוי בתוך המניפולציות של הבמאי, שמשחק במהלך שעתיים ברגשות, בתפיסות ובמחשבות שלנו, ומצד שני, כחלק מהמניפולציה, טרנטינו מזכיר לנו בכל רגע שמדובר בסרט. בכל פעם שטרנטינו עובר מסגנון חזותי אחד לאחר - סרט. בכל פעם שהמוסיקה, עמוסה במחוות לסרטים וסדרות ישנות, משנה את עצמה – סרט. בכל פעם שטרנטינו לוקח את המצלמה גבוה למעלה ומביט על המתרחש ממבט תיקרה – סרט. בכל פעם שדם משפריץ כמו ממטרה באוגוסט – סרט. בכל סצינה, בכל שוט, בכל voice over – סרט, סרט, סרט. למעשה אני לא חושבת שראיתי סרט, שמבלי להיות פרודיה, מצליח להזכיר לצופה בתכיפות כל כך גבוהה את העובדה שמדובר בסרט ולא בהצגה של המציאות.

זאת גם הסיבה ש"להרוג את ביל" למרות ש"על הנייר" כולל הרבה מאד אלימות קשה – כריתת ראשים, איברים מעופפים וגופים מדממים, לא מצליח לעורר זעזוע אמיתי בצופים. להבדיל מ"ספרות זולה", בה יכולנו לספוג את האלימות בקלות בעיקר בגלל שהסרט היה מצחיק, "להרוג את ביל" משתמש בדרכים אחרות פרט להומור כדי ליצור מסך של זכוכית בין הצופה לבין רגשות של זעזוע. אמנם יש קטעים שהסרט באמת מצחיק, אבל עיקר עבודת "הניכור" קשורה למתואר בפיסקה הקודמת – הצופה יודע שהוא רואה סרט. העובדה שהסרט עשוי באופן מושלם, כשברור ששום זווית צילום, או מחווה לא הגיעו לשם במקרה, תורמת אף היא לריחוק מהמציאות. המציאות הרי מלאה בפגמים...


הלכתי לסרט בערב הבכורה יחד עם אורן, אורן, למוד סבל מקולנועים באיזור ירושלים בימים הלא נכונים (כמעט כל יום בירושלים), חשש ללכת לסרט בערב הבכורה, אבל אני, עם ההתלהבות שלי והאמונה בקהל החיפאי הטוב, שכנעתי אותו "שיהיה בסדר". ואכן בהתחלה, למרות שהאולם היה מלא למדי, נראה כאילו הים שקט. אך לא לקח זמן רב עד שגיליתי שבשורה לפנינו יושבת חבורה של אנשים חסרי כל מודעות חברתית, שדברו בקול רם, לא הבינו את הסרט והעירו הערות דביליות. הרגשתי איך הנתיכים שלי הולכים להשרף ורק אורן הצליח להרגיע אותי. תראו, ברור שהדבר הנכון במצב כזה הוא לבקש מהמפריעים לדבר יותר בשקט ולהתחשב, אבל בהתחשב בדרגת הערסיות שלהם, הערכתי שהערות לא יועילו ורק יגרמו לי ולאורן להרגשה רעה. בהפסקה, שהגיעה די מהר, עברנו לצד השני של האולם ולמרות שעדיין היה לי חשק להרוג (ולא את ביל), המשכתי לראות את הסרט הפעם בלי הפרעות. בסך הכל אורן ואני אהבנו ונהנינו מאד.


למחרת, ברק שרצה לראות את הסרט אך לא מצא שותפים, הציע לי ללכת לסרט שוב. ישבנו לנו בכמעט אותו מקום באולם, כשהפעם ישבה מאחורינו חבורת בנות צעירות ומתלהבות, שלא היתה מסוגלת להפסיק להעיר הערות מתחכמות או לשאול שאלות על מה שהן רואות על המסך.. אררררגגגג! שתפתי את ברק בחמת הזעם שלי, וברק פנה אליהן בקול רם אך מנומס - "בנות זה מפריע!" הבנות, שהפעם לא היו משבט הערסיות, אלא סתם היו ילדות שחושבות שהן מרכז העולם, הצליחו להפנים את ההערה והמצב השתפר קצת. אך למרות השיפור הקהל כולו רחש באופן מרגיז, וכל העניין הזה העציב אותי מאד.

הביקורת מתארכת, אבל עדיין לא אמרתי דבר על החלק העיקרי של הסרט: אומה תו'רמן. ת'ורמן היא שחקנית גדולה, וב"להרוג את ביל" היא עושה תפקיד שמציב אותה הרבה מעל שחקניות אחרות. יכולת ההבעה שלה בסרט היא אדירה, ועשרות צילומי תקריב, המתמקדים בפנים שלה מראים את היכולת שלה להביע דקויות של דקויות של רגשות. מעבר לכך, היא משתמשת בגוף שלה באופן מעורר הערצה - היא נלחמת, מטפסת, רצה, קופצת, והופכת את הגוף שלה לכלי. עבורי זה אומר שהיא שחקנית במובן המלא של המלה. והעיקר, כל אותו הזמן שהיא מבצעת סצינות מסובכות וקשות להחריד, הגוף שלה, הפנים שלה, וכל כולה, מצליחים להמשיך להביע ולהביע את הדמות שהיא מגלמת. בנוסף לכל זה היא גם מהממת ביופיה הלא סטדנרטי ויש לה גוף חבל על הזמן. יש לציין שלמרות שאני באופן טבעי "בעד" הדמות שאומה מגלמת, עלי להודות שגם לוסי לו, בתפקיד או-רן מציגה משחק מעולה, המתאפיין באותן איכויות שהזכרתי, וגם היא, כמובן, נראית מדהים...
ל"להרוג את ביל" יש לא רק חזות מדהימה, אלא גם פסקול, שמורכב מעשרות קטעי שירים, נעימות ולחנים, המותאמים לכל קטע באופן מושלם. אין ספק שטרנטינו חזק בפסקולים, והפסקול של "להרוג את ביל" לא נופל באיכותו מהפסקול, הנפלא, של "ספרות זולה". אגב, אם כבר הזכרתי את "ספרות זולה", נהניתי מאד מהמחווה של ציור הריבוע באוויר שאומה ת'ורמן מבצעת במטבח של וריטה גרין. מישהו עוד שם לב?

בדומה לספרות זולה, "להרוג את ביל" מחולק לפרקים שאינם מופיעים בסדר כרונולוגי, ובחלקו השני של הסרט, נוכל לצפות רק בפברואר 2004. אמנם הייתי שמחה לצפות בהמשך כבר בשבוע הבא, אבל טרנטינו, השכיל שלא לתסכל את הצופים והסוף של הסרט הראשון מהווה סוף ראוי ומסקרן, שאינו גורם לנו לחוש מרומים.

למרות שאני מתהדרת בכינוי "יעל מבקרת בקולנוע", אני חושבת שלהמליץ לאנשים על סרטים זה עסק די מפוקפק. לכל אחד טעם אישי, והנאה אף פעם אינה מובטחת. אבל, אם אחרי צפייה ב"טיזר" אתם מרגישים שהלב שלכם פועם קצת יותר מהר, ושנדלק לכם ברק בעיניים, אין סיכוי שתתאכזבו מהסרט. כי כמה שהטריילר מוצלח, הסרט מצליח להתעלות עליו.

ללכת


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של יעל
4.5 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
אורן ברק
4.5 5
דרוג משותף גולשים [432 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


To Kill Bill Official WebSite
To Kill Bill Official WebSite


To Kill Bill Japanise WebSite