נקודת מפגש
נכתב ע"י יעל סיון בתאריך 28/01/06

קולנוע פנורמה בחיפה, יום רביעי בערב, בחוץ גשם סוחף ורוח. קרן ואני כבר בחוף מבטחים, ניצבות ומתבוננות בכרזות של שני סרטים: "הר ברוקבק", ו"נקודת מפגש". ההמלצות נטו לכיוון "הר ברוקבק" הדרמטי, אבל קרן נטתה לכיוון וודי אלן, ושתינו לא היינו בטוחות אם אנחנו במצב רוח באותו ערב ל"סיפור אהבה גדול מהחיים", כפי שהבטיחה הכרזה של הר ברוקבק. כך נפל דבר - "נקודת מפגש".

קצת קשה לזהות שזה סרט של וודי אלן - הסרט אינו מתרחש בניו-יורק אלא באנגליה, והדמות הראשית אינה גבר מזדקן חלוש וטרחני שמנהל רומן עם צעירונת, אלא כריס - גבר צעיר, שחקן טניס מקצועני, שהחליט לפרוש מחיי התחרות עקב תחושה שאינו טוב כמו השחקנים הגדולים באמת.

כריס, שהגיע מחיי עוני באירלנד, עובד כמדריך טניס במועדון יוקרתי בלונדון, ומשתדל לרכוש השכלה - הוא קורא את "החטא ועונשו" (וספר שמבצבץ במערכה ראשונה...) ושומע אופרות קלאסיות. עד מהרה הוא פוגש בטום, בן עשירים כרימזטי ונאה שמתיידד איתו, ומזמין אותו לבלות יחד עם משפחתו באירועים שונים. לטום יש אחות וארוסה. האחות, קלואה, מתאהבת בכריס, וכריס נענה לחיזוריה, אך הארוסה של טום, נולה (סקרלט יוהנסן בדמות סקסית במיוחד), היא שמעוררת בכריס תשוקות עזות שהוא אינו מצליח לכבוש. היתרונות בקשר עם קלואה ברורים: מעמד, אפשרויות לעבודה, וחיי שפע בזוגיות של נוחות עם אשה חמודה. אך כריס אינו מצליח לכבוש את תשוקתו לנולה, ומצב זה מסבך את העניינים בתוך המשפחה, ובתוך כריס.

נקודת מפגש עשוי היטב, חלקו הראשון היה בשבילי מרתק, והדמויות שמוצגות לנו מבחוץ פנימה (כלומר אנו לומדים עליהן ממעשיהן, דבריהן, פעולותיהן) מעוררות עניין ורצון להכירן מבפנים החוצה (מי הם באמת? מה הם מרגישים? מדוע הם פועלים כפי שהם פועלים?). מהרגע הראשון יש תחושה של עמימות בנוגע לכריס. תחושה שקשה לרדת לעומקה של הדמות. בהמשך הסרט ניכר שכריס אינו אמיתי עם אף אחד, אף אחד אינו מכיר אותו או יכול לצפות אותו, והוא חיי חיים של שחקן, שבכל רגע ורגע מקפיד על הבעת הפנים המתאימה, על המילים הנכונות לאותה סיטואציה ולמה שהוא מבקש להשיג. זה עורר אצלי שאלות: האם באמת אפשר לחיות עם גבר, לאהוב אותו, ולא לחוש אותו, ולא להכיר אותו? האם בני האדם באמת מסתפקים בשכבה החיצונית ביותר ביחסיהם עם בן הזוג, ועם בני המשפחה, האם אין להם אינטואיציה שמספרת להם כאשר אדם אחר מוטרד, מעמיד פנים, אינו אוהב אותם?

בסרט נראה שכל אחד שקוע בעצמו וכל עניין בזולת נראה שטחי. חלק מסכימה של יחסים, סכימה של חיים. הדמות היחידה שאולי מנסה לפרוץ את המעגל הזה היא נולה, שמחפשת אחרי קשר אמיתי יותר, שמנסה בדרך כלשהי להתמודד עם העבר הקשה ממנו הגיעה. אך מר ריפלי, סליחה, כריס, מקשה עליה להתקדם בדרך זאת.

בתחילת הסרט כריס מדבר על מזל כגורם מכריע שמשפיע על מהלך חיינו. כשהסרט הסתיים קרן התמרמרה על כך שלמרות שהפתיחה והסיום מקושרים זה לזה באופן חינני ומדגימים איך "המזל" הוא אכן גורם מכריע, אין מספיק התעסקות עם הנושא במהלך הסרט עצמו. בהתחלה חשבתי גם אני כמוה, אך נראה שיש לא מעט נקודות בסרט שבהן המזל או המקריות הם אלה שהניעו את העלילה. במהלך הסרט עצמו חשבתי על משהו שאורי, אחי (שהינו במאי ותסריטאי) אמר לי לפני מספר שנים. הוא הסביר לי שבתסריט טוב מזל או מקריות אינם הגורמים שמניעים את העלילה, אלא שתמיד יש סיבות גלויות או נסתרות, מובנות יותר או פחות, שגורמות לסרט "לקרות". בקיצור: בתסריט טוב דברים לא קורים "במקרה" - זה פשוט לא מספיק מעניין. במהלך הצפייה חשבתי שדווקא ב"נקודת מפגש" הרבה דברים קורים במקרה. השאלה האמיתית היא האם המקריות הינה מקרית, או שהמקריות היא פרי תכנון, ומהווה מסר או רעיון שוודי אלן מנסה להעביר לצופים.

למרות האפשרות של "מסר" משמעותי ושל מקריות מכוונת, בסופו של דבר נדמה לי שמרבית ההחלטות של הדמויות בסרט ומחוצה לו (כלומר גם של קרן ושלי) לא הצטיינו באותו ערב. במילים אחרות - כנראה ש"הר ברוקבק" היה עדיף. עד ההפסקה של הסרט אני יחסית נהניתי, בעוד לקרן הסרט נראה כמו אופרת סבון קולנועית. אני לא יודעת אם ההגדרה של אופרת סבון מתאימה (מצד שני אני לא מומחית כמו קרן לאופרות סבון... :-P), אבל אחרי חציו הראשון, הסרט לא המשיך להתפתח באופן שגרם לי להנאה, עניין או סיפוק. "נקודת מפגש" הינו סרט קר, על ניכור ובדידות. הוא לא משעמם, יש בו רגעי הומור, הוא מותח בחלקים, אבל כמו כריס, הסרט נראה לי כהעמדת פנים של סרט שיש לו משמעות.

אפשר לוותר


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של יעל
3 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
קרן 2.5
דרוג משותף גולשים [103 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


Match Point
To Match Point official website