למראית עין
נכתב ע"י יעל סיון בתאריך 18/3/06

יערה היא בחורה צעירה שמגיעה לארץ אחרי שבת דודתה טליה, שהיתה לה כאחות, מתאבדת. המשפחה אבלה, ויערה, מבלה אצל הדודים שלה (שני הורים ובת צעירה), בניסיון להבין מה גרם לטליה לטול את חייה. יערה הינה עיוורת, וכל הסרט מבוסס על עובדה זאת, ומשתמש בה הן כדרך לקדם את העלילה, והן כמטפורה למצב של כולנו - של מי שמבקשים לראות את המציאות, אך לא תמיד מסוגלים לתפוש את כולה, ולהבינה. פעמים רבות אנו תלויים באחר - הורה, אח, ילד, מורה, כדי לדעת ולהכיר ולהבין את העולם שבו אנו חיים.

טליה ויערה היו חברות הכי טובות. הקרבה ביניהן היתה אפילו של יותר משל אחיות, אולי כמו של אחיות תאומות - והתקשורת ביניהן, בשל העיוורון של יערה, כללה מרכיבים ראשוניים של קשר שמתבסס לא רק על ראייה אלא גם על מגע, ריח, טעם... טליה טיפחה את יערה, דחפה אותה לקשרים עם בנים, עודדה אותה שהיא יפהפייה, ומוצלחת. יערה, שהעריצה את טליה, הלכה אחריה - תלויה בה תלות עיוורת (לא בכדי קיים הביטוי), ותמיד חיפשה אותה לניחומים או לשמחה. הן היו ביחד בימים, ובלילות, כמעט את כל זמנן הן בילו יחדיו.

במהלך השבעה, עת יערה הבוגרת פוגשת בחבר ההמום של טליה, בקרובי משפחתה האבלים, באלבומי תמונות, ובאלפי שיחות במהלך "השבעה" אליהן היא מאזינה כאילו היתה צלחת לווין רגישה, היא מגלה שחלק מזיכרונותיה, נכסיה היקרים ביותר, לא התרחשו בדיוק באותה דרך במציאות שמחוץ למוחה. הסרט ממשיך ומעמת את יערה עם זיכרונותיה, פרי חוויותיה עם טליה, מול התרחשויות מציאותיות, אובייקטיביות, כפי שאלה תועדו בתצלומים, שיחות, או בזיכרונם של אנשים אחרים, אנשים רואים.

אחת החוויות הקשות ביותר לאדם הינה הגילוי שתמונת המציאות אינה דומה למה שהוא סבר. למשל, כאשר אחד מבני הזוג מגלה שבן הזוג השני בוגד בו, מעבר לפגיעה האישית הקשה (הוא לא אוהב אותי? היא מעדיפה מישהו אחר?) פגיעה נוספת נובעת מעצם הערעור של תפיסת המציאות כפי שהיתה עד אותו זמן. שאלות כמו: מתי הקשר התחיל, או מתי והיכן נפגשתם, אינן כל כך רלוונטיות לעצם הפגיעה האישית, כמו לניסיון הנואש של הצד הנבגד לייצר לעצמו תמונת עולם חדשה, להתאפס על המציאות כמות שהיא. יערה נמצאת במצב דומה, היא מגלה שחלקים גדולים מחייה, שתווכו על ידי יערה - הסבריה, סיפוריה, תיאוריה, לא היו ולא נבראו. יערה ממשיכה לחקור - הן את עברה שלה, הן את עבר הקשר בינה לבין טליה, והן את נסיבות מותה של טליה - שמתגלות כפחות ופחות ברורות.

הלכתי לסרט ביום שישי יחד עם קרן ורונן. במקור רצינו ללכת לראות את "טרומן קאפוטה", אך כאשר נודע לנו שהסרט אינו מציג בחיפה, בחרנו באפשרות הישראלית. הגענו מוקדם וספגנו מנת פרסומות הגונה (לרב אני לא אוהבת, אבל בתקופות שאין לי טלוויזיה, אני שמחה להתבדר ולהתעדכן במתרחש "בעולם"). באופן כללי שלושתנו היינו מרוצים מהסרט, ולאחריו התעורר דיון ער בכל מיני שאלות כמו - מה באמת עושות בנות כשהן מקבלות את המחזור בפעם הראשונה (לא, הן באמת לא טועמות את הדם שלהן כמו שמראים בסרט, רונן)...

הסרט מצליח להיות מותח, מעניין, מעורר רגש, ולא לחלוטין צפוי (אם כי הכיוון הכללי ברור די מההתחלה). יערה, שמגולמת על ידי טלי שרון מציגה משחק אמין, ואהבתי לראות אותה על המסך. אסי דיין, בתפקיד אבא של טליה, היה בסדר בתפקיד שיועד לו, ומאז "בטיפול" אני שמחה לראות את האיש שמשחק את "ראובן" בכל הזדמנות. ההתרחשויות שבהן מופיעות טליה ויערה הילדות (בנות שתים עשרה בעיקר) מלאות חיים, ומעבירות תחושה ברורה של הגיל הזה שבין הילדות לנעורים.

הסרט עוסק בנושא של אמינות הזיכרון (בדומה לממנטו), והחיפוש אחרי המציאות ה"אמיתית". הוא עושה זאת באופן אפקטיבי, מרגש, ומצמרר לעיתים. יערה עיוורת, אבל האם אין לכולנו נקודות עיוורון כאלה ואחרות שלא מאפשרות לנו לראות את המציאות "כמות שהיא"? האם אין מקרים בהם דווקא הקרובים ביותר משקרים, מסתירים, מעוותים ומסלפים דברים יסודיים בתמונת העולם? נקודות החולשה של הסרט הן בסיפור שמתגלה לבסוף, שבגדול התקבל על ידי כאמין ואפשרי (ומאד עצוב וקשה), אך בפרטים הקטנים שלו, משהו בו לא התיישב לי מספיק טוב, וזה כל מה שאוכל לספר, כדי לא להרוס לכם את החוויה של החיפוש אחרי האמת, שיערה והצופים עוברים יחד בסרט.

ללכת


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של יעל
3.5 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
קרן רונן
4 3.5
דרוג משותף גולשים [76 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


למראית עין
לאתר של למראית עין

(בתקווה שיחזיק מעמד)