מישהו לרוץ איתו
נכתב ע"י יעל בתאריך 29/8/06

בר בלפר כתמר
צחי גראד כפסח
יונתן בר אור כאסף
דני שטג כקרנף
בר בלפר ורינת מטטוב כתמר ושלי
דינקה ותמר
יובל מנדלסון כשי
יצאתי מהסרט "מישהו לרוץ איתו" עם לב מלא מלהכיל... וזה לא מתקרב לקצה החוויה שהיתה לי בעקבות הקריאה בספרו של דוד גרוסמן על פיו נעשה הסרט.

הספר/סרט מספר על תמר, נערה בת שש עשרה שמוכנה לעזוב את ביתה, לקצץ את שיערה, ולהסתובב באזורים מפוקפקים של ירושלים, בחיפוש אחרי שי. מי זה שי? בספר מגלים כבר באמצע, בסרט רק בסוף – אז לא אוסיף בנושא. לתמר יש כלבה, אך זו אובדת ומוצאת את דרכה אל אסף... אסף, נער כבן גילה של תמר, מקבל עבודה לחופשת הקיץ – לחפש את בעליהם של כלבים אשר מצויים בהסגר. הוא מקבל את כלבתה של תמר, ורץ איתה, כשזו מבקרת במקומות אליהן היתה רגילה ללכת עם תמר, ואצל האנשים הקרובים לה. כך בעצם אסף מתוודע אל תמר בעקיפין, תוך שהוא מנסה להתחקות אחרי עקבותיה. אסף, שהופך להיות "מטרה" וזאת בשל הכלבה המזוהה עם תמר, נקלע לסיפור מפחיד ואלים שלא היה קשור אליו לפני כן.

קשה לספר עוד על עלילת הספר/סרט מבלי להפחית את ההנאה של הצופה. על פניו, זהו סיפור "מסתורין". נערה נעלמת. נער שאינו מכיר אותה מחפש אחריה. בדרך מתווספות דמויות שונות אל תוך עולמם, שבסרט (כמו בספר) אינו מסונכרן בזמן - אסף מצוי חודשיים, חודש, שבוע, אחריה, והצופים רואים את שתי העלילות כשהן שזורות זו בזו. עם זאת, כאשר מקלפים את מבנה המסתורין של הסיפור, נחשף סיפור על נאמנות, נחישות ואהבה. סיפור על הכמיהה לכך שיהיה בחיים מישהו קרוב אליך כמו נשימתך שלך. הספר הינו מהורהר יותר מן הסרט, מלא במחשבות, זכרונות, וחוויות של הדמויות. הסרט פעיל, חיצוני, מהיר. האם סרט הוא תמיד ב-Acting בעוד ספר מצוי תמיד בתחום ה-Being?

הלכתי לסרט עם תמר, חברתי ללימודים. מישהו לרוץ איתו הוא הספר האהוב על תמר, או לפחות אחד האהובים. עבורה הסרט היה לא יותר מתזכורת לגדולה של הספר. היא חשה שהמהות של הספר היא במוכנות להיות, במוכנות לרוץ, בלי לדעת לאן, לספוג אל תוכך את האדם האחר, על כל מה שיש בו. כלומר - ספר שלמרות שהינו מלא במתח ובתחושה של זמן מתקתק, מהותו הינה ב-Being. אני מסכימה איתה, עם כי עבורי, הסרט הצליח בכל זאת להיות מרגש מאד – אולי משום שלא זכרתי במדויק את העלילה ואת הדמויות, כך שבכל פעם הצלחתי בכל זאת להיות מופתעת.

מה שכן הצליח לרגש את תמר היתה "ההפתעה" שהמתינה לנו על הכסא בבית הקולנוע... קופסאות של "כריות" בטעם שוקולד! אלה הצליחו להוציא ממנה קריאות שמחה. כאשר הסתבר שבתחתית הקופסה עשוי לחכות כיתוב אדום "זכית!" (כך נאמר בפרסומת) מפרש האמביציה התמלא אוויר, רוח התחרות נשבה, ותמר (ואני) התחלנו לבדוק את כל הקופסאות שבשורה שלנו...

אהבתי בסרט (בבימויו של עודד דוידוף) את המשחק של בר בלפר בתפקיד תמר. ההבעות שלה הן מדויקות, והתחושה היא שאין מדובר בשחקנית אלא בדמות בשר ודם, שמוכנה לעשות הכל (הכל) כדי למצוא את שי. באמת שחקנית מדהימה. שחקנים אחרים שהתאימו לתפקידם היו צחי גראד בתפקיד פסח הרשע (המאיים והמבלבל), ודני שטג בתפקיד "קרנף". נהניתי מאד מהמוסיקליות של הסרט. מהקטעים בהם תמר שרה, לבד (או עם אחרים...) ומהשירים העבריים שהופיעו בו. בנוסף, היה לי כיף לראות את רחובות העיר ירושלים – ירושלים עיר אהובה עלי מאד, ומוכרת לי באופן די אינטימי. בסרט הצליחו להעביר יפה את תחושות הפחד והייאוש, לצד האהבה והנחישות שאין לה גבולות.

הגדולה של הסיפור (ושוב איני יודעת אם על הסרט אני כותבת) היא בכך שהוא סיפור גדול מהחיים, שמתרחש בתוך החיים. במציאות כלשהי, בתנאים כלשהם, יכול להיות שזה היה יכול לקרות לאחד מאיתנו, והיינו נדרשים לעשות מה שתמר או אסף עשו. ולדעתי זה אחד הדברים שמעוררים כל כך הרבה הזדהות כקוראים וכצופים.

זה סרט צבעוני, זורם, מעוצב ואין בו דופי, אבל זה לא סרט שהיה מוכן לרוץ אל הגבולות של הלא מוכר, להפתיע (כמו שאסף מפתיע את עצמו). הסרט אינו מצליח לתת לצופה משהו שהקריאה בספר אינה מעניקה, ובכך הוא מאכזב.

אפשר לרוץ איתו


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של יעל
3.5 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
תמר 3.5
דרוג משותף גולשים [224 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


Some One to Run With
To Some One to Run With official website