הכוכבים של שלומי
נכתב ע"י קרן סיון בתאריך 22/9/2003
ביום ראשון, בשעה 17:20, החליטו ב"סינמה סיטי" לבטל את ההקרנה של "הכוכבים של שלומי" בשל העדר מוחלט של צופים. הם לא היו מודעים לכך שבאותם רגעים ממש שעטה לעברם יעל על פני גשר הולכי רגל על-אוטוסטראדי. הורדתי את יעל בסמוך לגשר כדי שתקנה לנו את הכרטיסים, תתחיל לראות את הסרט ותעדכן אותי באשר למה שהפסדתי כאשר אגיע. אני, באותו זמן, בצעתי סיבוב פרסה בצומת גלילות הפקוק והחנתי את הרכב. כאשר הגעתי, יעל ספרה לי על הביטול של ההקרנה, ומיד גם על הביטול של הביטול. יעל הצליחה לשכנע את הקופאית להקרין את הסרט על אף האיחור הקטן. הרי בכל זאת – באנו מחיפה! כך זכינו בהקרנה פרטית ואף ניתנו לנו מספר דקות להתארגנות לפני שהסרט התחיל. יעל הספיקה לקנות מיץ גזר סחוט טבעי עליו פינטזה כל הדרך מחיפה. ואני? אני הייתי מאד מרוצה שסוף סוף זה קורה לי – הקרנה פרטית אמיתית. |
|||
 |
שלומי (אושרי כהן) נער מתבגר, עסוק בלבשל ובלטפל בסבו (אריה אליאס) ובמשפחתו, הוא עושה זאת ב"משרה מלאה", בצורה רגישה נאמנה ובאופן מפתיע - ללא שום תלונות. שלומי חי את חייו בלי ממש לחיות אותם. אמו העצבנית (אסתי זקהיים) עסוקה בעבודתה ואחיו השחצן (יונתן רוזן) עסוק בשלו. הקשר האמיתי היחיד שיש לו הוא עם סבא שלו. קיבעון חייו מתחיל להשתנות בעקבות כניסתן של שתי דמויות חשובות לחייו. הדמות הראשונה היא רונה (איה קורן), נערה מיוחדת ורגישה בה הוא מתאהב מעל הראש, והדמות השניה היא מנהל בית הספר (יגאל נאור) שמתפקד כמעין "גלאי כשרונות" ומגלה את יכולותיו הנסתרות (כמעט מעיני כל) של שלומי. |
||
|---|---|---|---|
|
|||
|
|||
והזוכה הוא... אנצל במה זאת כדי להגיד תודה לאורן. אלמלא היה מעודד אותנו לראות כמה שיותר סרטים לפני טקס האוסקר הישראלי (תשס"ג), נראה לי שהייתי מפספסת את הסרט הזה לעד. בדרך הביתה לחיפה אורן התעניין איך היה הסרט. אמרתי לו, שממש לא תארתי לעצמי שמאחורי "הכוכבים של שלומי" מסתתר סרט כזה טוב. אז תודה לאורן שהביאני עד הלום, ועכשיו תורי לעודד אתכם ללכת לראות את הסרט כך שלא תפספסו אותו כמו שקרה לנו כמעט. חוץ מזה, הייתי שמחה אם "האסונות של נינה", שבסופו של דבר זכה בכל האוסקרים כמעט, לא יהיה הדבר היחיד שישאר בזכרון של הצופה הישראלי משנת 2003. |
|||
 | ||
|---|---|---|
|
||
 |
){kind=link}