סע המופלא המ
נכתב ע"י יעל סיון בתאריך 17/8/2003












את המסע המופלא ראיתי ככה, כמו הכותרת. מהאמצע לסוף ואז את ההתחלה. אמא שלי ואני חזרנו מפגישה בתל אביב ואני מאד רציתי לראות את הסרט. אז בדרך לחיפה נסענו חצי בספונטניות לסינמה סיטי, אך אחרנו לסרט בחצי שעה. איחור של חצי שעה הינו דבר שלא קרה לי בחיים (אני שונאת לאחר לכל ארוע, ובמיוחד לסרטים). אך למרות זאת, החלטנו לא לוותר ונכנסו לסרט. למי שראה, אספר שנכנסו בדיוק בקטע שבו צ'יהירו יורדת במורד מדרגות מפחידות, נופלת ומתרסקת לתוך קיר (אל חשש, לילדה שלום). תחילת הצפייה בסרט, לפיכך, לוותה באתגר להבין מה קורה ולהשלים את הפער. מצד אחד, זה הכניס אותי למצב צפיה קשוב ועירני במיוחד, ומצד שני היות ולא ממש ידעתי מה התרחש עד כה – חוויתי את הסרט כרצף של מראות וצלילים יותר מכסיפור.

הדקות הראשונות של צפייה בסרט מזכירות קצת "דייט ראשון". יש תהליך של גישוש, ונסיון להבין מי האדם שעומד לפנינו. לאחר מכן אנו מנסים לראות מה אנו חשים כלפיו. לפעמים יש כימיה מיידית, לפעמים יש גם הפתעות. בדקות הראשונות של הדייט הראשון שלי עם המסע המופלא הבנתי שיש לי עסק עם סרט מיוחד במינו ומאד לא שגרתי, שיקח אולי יותר ממפגש אחד כדי לרדת לעומקו. אבל יחד עם זאת ידעתי שאני אוהבת. ואולי דווקא המפגש עם הסרט ראשית כל, כחוויה של החושים הכניס אותי למצב צפיה אחר. מדיטטיבי משהו...

הסרט מתחיל כאשר צ'יהירו והוריה נוסעים במכונית לעבר העיר החדשה בה הם הולכים להתגורר. צ'יהירו, שאינה מרוצה כלל, אוחזת בידיה זר פרחים גדול אותו קיבלה במתנה מחבריה, ומחמיצה פנים. פנייה לא נכונה מובילה את המשפחה אל חורש סמוך לעיר, והיא והוריה יוצאים לטייל באיזור. ריח ניחוח שנישא באויר מפתה את הוריה להתקרב אל רחוב מלא במסעדות ובהן כל טוב. אך למרבה הפלא, אין איש יושב במסעדות, ואין איש מגיש. הוריה מחליטים להתיישב בכל זאת והזלילה הגדולה מתחילה... צ'יהירו, שכועסת על התנהגותם, מתחילה לשוטט בעיירת הרפאים כאשר לפתע היא מוצאת את עצמה חוזה במראות מוזרים יותר ויותר... צ'יהירו חוצה ועוברת לעולם אחר, שם היא "מבלה" בבית מרחץ ובו היא פוגשת ביצורים שכמותם מעולם לא ראתה. האקו, נער צעיר שטוען שהוא מכיר אותה כבר שנים רבות, מגן עליה, ועוזר לה לשרוד בעולם בו לבני אדם אסור להכנס.

את כל החלק הראשון והיפהפה של הסרט, כאמור, לא ראינו בהתחלה. אך לאחר הסרט, הסדרן האדיב והחביב, הסכים שנשאר לראות את חצי השעה הראשונה של ההצגה הבאה, וכך לקראת הסוף השלמנו את ההתחלה. ואמא שלי אמרה: "אח, הייתי מוכנה להשאר לראות את הסרט כולו שוב!"

"המסע המופלא" הוא דוגמה למה קורה כאשר נותנים לדמיון דרור. הדמיון העשיר בא לידי ביטוי, למשל, בדמויות הרבות והלא שגרתיות שיש בסרט, וקיום הדמויות הינו בלתי נפרד מהאופן בו הם מאויירות. האנימציה, בסגנון היפני שנקרא "אנימה", היתה בעיני מדהימה ביופיה: עשירה, צבעונית, עם אינספור רקעים ופרטים בכל סצינה. חיות שחרחרות, שעירות קטנות וחמודות, תינוק ענק, דרקונים, אלים, ים, שמיים, ציפורים... כל סצינה היתה בעצמה כמו סרט שלם... והמוסיקה גם היא היתה בעיני נהדרת. עם זאת, כל הדברים שציינתי הופכים את הסרט לעמוס מאד. לטעמי אולי קצת עמוס מדי (זה יכול להיות מעייף, אז רצוי ללכת לסרט רעננים ועם סבלנות).

חלק מהאנשים שיראו את הסרט יאמרו שהוא לא מובן, אולי בגלל שהסרט זורם על "נהר האסוציאציה". עבורי זה אחרת: ככל שהבנתי פחות, הרגשתי שאני מבינה יותר (אחרי שצופים בסרט כמו "המסע המופלא" המשפט הזה נשמע הגיוני). המחשבה שלי, כמחשבתם של כל בני האדם, פועלת באופן אסוציאטיבי, ואם אני מרשה לעצמי לזרום בנהר, אני יכולה לחוות יותר טוב את מה שהבמאי רצה להעניק לצופה. לבמאי, קוראים היאו מייאזאקי והוא אחד מיוצר האנימה הידועים ביותר. את סרטיו הקודמים ("הנסיכה מונונוקי", "שרות המשלוחים של קיקי", "שכני טוטורו" ו"המצודה בשחקים") אפשר למצוא בספריות וידאו כמו האוזן השלישית.

מובן או לא מובן, אין ספק ש"המסע המופלא" מדבר בשפה אחרת לחלוטין מסרטי ילדים או מסרטי מבוגרים אחרים שראינו בשנים האחרונות, כדוגמת "שרק" או "מפלצות בע"מ". חלק מהשוני קשור בוודאי לעובדה שאנו לא יפנים, והתרבות היפנית רחוקה מאד מהתרבות שלנו. אבל יש משהו מעבר לזה שהופך את הסרט לחוויה מסוג אחר. מעבר לסגנון המיוחד, יש לסרט גם מסרים פחות שגרתיים והרבה פחות ברורים (אני בכלל לא יודעת אם אני יכולה לקרוא להם מסרים...). אחד הנושאים שחוזר על עצמו בסרט הוא הנושא של התאווה לאוכל והתאווה לכסף. מספר פעמים בסרט יצורים שונים אוכלים וזוללים וזוללים, ולבסוף מקיאים את כל תוכנם החוצה – בין אם זה מזון או פסולת עירונית. דמות אחת המכונה "חסר שם" אוכלת בלי גבול, ומייצרת זהב. כל היצורים בסביבתה משרתים אותה כדי לזכות במעט מעושרה. הדקדנטיות חוגגת בעולם האחר, אך יחד איתה גם הכמיהה לאהבה. הבדידות והניכור משתקפים בסרט כחלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, והלא אנושי.

אחד הקטעים היפים בסרט הוא כאשר האקו מנחם את צ'יהירו על מר גורלה. האהבה ביניהם נגעה לליבי. האקו כישף עוגות אורז, כך שיתנו לגוף וללב של צ'יהירו כוחות מחודשים, הלוואי והייתי יכולה לטעום מהן גם.

ללכת


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של יעל
4.5 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
אילנה
4
דרוג משותף גולשים [208 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


To Spirited Away Official WebSite
To Spirited Away Official WebSite


To "Sen to Chihiro no Kamikakushi" Official WebSite