לאכול בגדול
נכתב ע"י קרן סיון בתאריך 5/9/2004

Super Size Me
Morgan Spurlock
Super Size Me
Morgan Spurlock
Morgan with Ronald
Super Size Me
Spurlock Vs. McDonald's
ונתחיל באתגר לקוראים:
ל-"Supersize me", שם הסרט באנגלית, יש משמעות כפולה. בתרגום חופשי נקבל ראשית את "תגדיל לי את הארוחה" ושנית "תגדיל אותי". לעומת זאת, ב"לאכול בגדול", השם שניתן לסרט בארץ, אין הרבה תחכום ובטח לא דו משמעות. ניסיתי ולא הצלחתי (בגלל מוגבלות של שפה) לחשוב על שם שיתן ביטוי לשתי המשמעויות המקוריות. אז אם יש לכם אולי רעיון לשם עברי לסרט ששומר על שתי המשמעויות המקוריות אשמח לשמוע אותו.

את "לאכול בגדול" ראיתי עם ג'רי, חובב פאסט פוד גדול (ללא דו משמעות). אמנם, גם אני מאד אוהבת את טעמו המספק והמשביע של האוכל המהיר, אבל בשונה מג'רי, הגעתי לסרט עם יותר מודעות לגבי הנזק הרב שהוא עושה לבריאותנו. האם ג'רי הושפע ממה שראה? את זה תוכלו לגלות בהמשך הביקורת.

מורגן ספרלוק, בחור ניו יורקי, החליט לערוך ניסוי על בשרו (ועל שאר בשרים...) - הוא יוותר על התפריט הרגיל שלו לטובת שלוש ארוחות ביום שאותן יאכל רק מקדונלדס. בוקר, צהרים וערב במשך שלושים יום, הוא יפקוד את סניפי הרשת ו"יכניס" אל גופו 90 ארוחות מקדונלדס. לפני שספרלוק מתחיל בניסוי, הוא עובר סדרת בדיקות מקיפות כדי לבדוק את מצבו ההתחלתי. הבדיקות, אותן הוא מציג לפנינו בגאווה, מוכיחות שהוא בריא ואינו סובל משום בעיה גופנית. חברו, סקוט אמברוזי, גויס למשימת התיעוד וצילם את המסע בעזרת מצלמת וידאו (Sony PD-150 למי שמתעניין). במהלך "חודש המזון המהיר", שעובר עליו באיטיות מה, הוא עובר בדיקות נוספות על מנת לראות אם חלו שינויים במצבו. זה לא יהיה ספויילר גדול לאמר שהבדיקות כבר לא מראות את אותם נתונים חיוביים טרם ההרפתקה השומנית...

האיכות המקצועית של הסרט לא לגמרי מספקת, לא מבחינת איכות הצילום שהיתה בסדר, אלא יותר מבחינת החוסר ברבדים או דקויות שיכלו לשלב בו. הסרט מציג תיעוד יבש של האירועים ואין בו כמעט תחכום ו/או אבחנות עמוקות, שיכלו לתת קצת יותר מאמירה חד-ממדית. לכן, אין מהסרט סיפוק אינטלקטואלי אמיתי, אבל יש סיפוק מספרלוק - היוזמה והכריזמה האישית שלו ממלאות את המסך.

בראיון שנערך איתו, סיפר ספרלוק על הדרך בא הגיע לרעיון שבבסיסו של הסרט - ערב אחד הוא צפה בתוכנית טלוויזיה על שתי אמריקאיות התובעות את מקדונלדס כגורם העיקרי להשמנתן. במקדונלדס טענו בתגובה שהאוכל שלהם דווקא "מאד מזין". זה כנראה היה מספיק כדי להקפיץ את ספרלוק מכסאו. הוא צלצל לחברו סקוט וסיפר לו על הרעיון ויחדיו החליטו "ללכת על זה". הם טיילו ברחבי ארה"ב וצברו 250 שעות צילום, כשכל ההוצאות מכיסם הפרטי. הסרט היה גמור וערוך, בתוך שנה.

יתכן ובגלל שהיוצרים לא חזו את גודל ההצלחה העתידית שלו (מאז הופץ ועד תחילת ספטמבר, הצופים שילמו מעל 11 מליון דולר כדי לראות אותו), הוא נעשה מראש באופן מעט חובבני. אולי. בכל אופן הוא אינו מיישר קו עם המקצועיות של סרטים דוקומנטאריים חדשים ואפילו לא עם תוכניות תעודה וריאליטי של הזמן האחרון. אבל מכיוון שהמסר שלו הוא כל כך פשוט, חזק ומרשים, זה לא מאד מפריע.

אני לא בטוחה שצריך לטרוח ללכת לקולנוע כדי לצפות בסרט, אבל כדאי מאד לקחת את הסרט לצפייה בבית. הסרט משעשע בזכות אישיותו של ספרלוק והמסר חשוב. אבל קחו דבר אחד חשוב בחשבון - הסרט אולי מעביר מסר שלילי על האוכל המהיר והשומני, אך כל האוכל המוצג על המסך עלול, באופן אבסורדי, "לעשות תאבון" ולגרום לכם לרצות לאכול במקדולנדס (האם זה מצביע על משהו בעייתי בסרט?). בעקבות הקונפליקט שתארתי, בין המסר החזק לגירוי החזק (יותר?) מהאוכל, מצאתי את עצמי חושבת ונראה לי שאני לא לבד בעניין: "טוב, אז.. עוד ארוחה אחת ודי".

ולסיום, האם ג'רי, חובב הפאסט פוד המושבע, הושפע מהסרט? אז ככה, אני יכולה לאמר בפה מלא (סלט), ש... כן! אומנם גם לו הסרט עשה חשק לאכול במקדונלדס, אבל הוא דחה את הסיפוק והתנחם באומרו: "נו, טוב, אבל, פעם בכמה שבועות אפשר". והחלטה כזו של ג'רי, היא לא משהו שאפשר לזלזל בו – אני צופה ירידה משמעותית בההכנסות מקדולנדס בארץ!

כדאי לראות


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של קרן
3.5 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
ג'רי 3.5
דרוג משותף גולשים [49 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


To Super Size Me Official WebSite
To Super Size Me Official WebSite