אוויר לנשימה
נכתב ע"י יעל בתאריך 19/4/08

The Air I Breathe
את "אוויר לנשימה" ראיתי יחד עם ברק, בקולנוע ריק לחלוטין. נפש חיה לא היתה שם פרט לשנינו. הרבה "אוויר לנשימה"? רק לכאורה. אני חושבת שהסרט, ששמו באנגלית הינו"The Air I Breathe", לא ממש מותיר לצופים, או לדמויות בתוכו, הרבה מרחב נשימה.

הסרט עוקב אחרי ארבעה סיפורים, כל אחד קשור לרגש אחר:
Happiness, Pleasure, Sorrow, Love (כלומר: שמחה, עונג, צער, ואהבה). הבחירה ברגשות הללו מבוססת (כך כתוב בתיאור הסרט) על פתגם סיני עתיק יומין, אבל אני לא יודעת מספיק על כך, והסרט לא מרחיב בעניין, כך שבתכלס, לומר שהסרט מבוסס או קיבל השראה מ"פתגם סיני עתיק", נשמע לי (יותר מכל דבר אחר) כמו תרגיל שיווק מוצלח (עובדה, העניין עבד גם עלי...).

בכל אחד מהסיפורים, דמות שונה נמצאת במרכז. יש את פורסט וויטאקר ("גוסט דוג", "החדר") ב"שמחה". הוא עובד בחברת השקעות, חי חיים אפורים, מתבונן על עצמו, ושואל - ומה? בלילות יש לו סיוטים, אין ספק שהאיש מחפש גאולה. יום אחד הוא מתפתה להמר על סוס בשם "פרפר" במרוץ סוסים ומסתבך עם עולם הפשע.
עולם הפשע (והרוע בכללותו) מיוצג בסרט על ידי דמותו של "אצבעות" (מדוע קוראים לו אצבעות? האם בגלל שהוא מדבר עם הידיים? הו לא. נסו שנית...) אותה מגלם אנדי גרסיה. "אצבעות" מעסיק את האיש שמייצג את רגש העונג (ברנדן פרייזר), איש בכל כוחות על טבעיים, שיכול לראות את עתידו של כל אדם, ואת מותו בפרט.
רואה העתידות, מתחבר אל דמותה של "צער", היא טריסטה, זמרת פופ צעירה, כוכב עולה ב-Mtv, שנאלצת לעבוד תחת "אצבעות" כאמרגן (הוא האיש הרע רע רע, זוכרים?). טריסטה והאיש רואה עתידות חולקים עבר משותף של כאב האובדן, ואולי על בסיס אותו אובדן מתחברים זה לזו.
הדמות האחרונה בסרט היא דמותו של רופא בשנות הארבעים לחייו (קווין בייקון), איש אשר לא מימש את אהבתו לאשה (ג'ולי דלפי) אך נותר נאמן לה. הוא יוצא "למסע" כדי להצילה, כאשר היא מצויה בסכנת חיים.

טריסטה עלי לציין, היא הסיבה העיקרית שרציתי ללכת לסרט, ורציתי ללכת אליו במיוחד עם ברק. דמותה מגולמת על ידי שרה מישל גלר, הידועה בעיקר כ"באפי קוטלת הערפדים", שחרוטה בנפשי, בצורה עמוקה, בזכות שעות רבות של צפייה קשובה בסדרה (יחד עם ברק).

הסיפורים קשורים לזה, ומתקשרים זה לזה, ובצורה די מעניינת (כמובן שרק בסוף מתגלים כל הקשרים וההקשרים...) למרות זאת, אני לא חושבת שמדובר בסרט טוב במיוחד. מדובר בסרט די "רע" - רע במובן שיש בו "אנשים רעים", שמרביצים, ומתעללים ואלימים. על אף הפתגם הסיני, אין בסרט שמחה, עונג, או תחושה של אהבה. יש את כל הרגשות הללו - על דרך השלילה. יש היעדר אושר, שמזכה ברגע יחיד של אושר. יש היעדר עונג מוחלט, שמתהפך לעונג של שחרור. היעדר מימוש של אהבה, שמוביל למעשים הרואיים. ויש הרבה צער, שלא הולך לשום מקום. הסרט נעדר חמלה אנושית: יש בו מגוון דמויות, אך הן מוצגות ללא אהבת אדם וללא רגישות מספקת – ואז הן הופכות להיות פתטיות או לא באמת מעוררות הזדהות או דאגה. לאורך כל הסרט נשארתי די רחוקה.

למרות כל זאת הסרט לא משעמם, קצבי לפרקים (בליווי מוסיקה עם הרבה אנרגיה), וקאסט שמעניין לראות על המסך - כולל כמובן שרה מישל גלר, שהיתה מאד מוצלחת בעיני. היה אפילו קטע שבו היא דמתה עד מאד לבאפי, רגע לפני סיום עונה 5 (והמבין מבין).

חשבתי על כך שהאיש שיודע את העתיד (ברנדון פרייזר) הוא זה שמייצג בצורה הטובה ביותר את היעדר המרחב, את היעדר "אוויר לנשימה". אם אי אפשר לשנות דבר, אז למה לחיות? רק כאשר מפגש אנושי יכול להוליד נתיבים חדשים, לא צפויים, יש לחיים משמעות. אני באמת חושבת ככה. זה קורה בסרט. מתאפשר שינוי. אבל היו בסרט יותר מדי רוע, אלימות, אטימות, וזה לא מדבר אלי, וזה בהחלט לא הופך סרט ל"טוב". בנוסף, הדמויות היו די "שטוחות", ולא הרגשנו (ברק או אני) שזכינו ממש להכירן, או שיש המשכיות שמאפשרת להיקשר לדמות ולפתח כלפיה אכפתיות משמעותית.

אפשר


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של יעל
3 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
ברק 3
דרוג משותף גולשים [5 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


The Air I Breathe
To The Air I Breathe official website