זה ייגמר בדם
נכתב ע"י קרן בתאריך 22/2/08

לסרט "זה ייגמר בדם" חיכיתי במשך כמה שנים. עוד לא ידעתי מה יהיה שמו ומה יהיה אופיו, אבל חיכיתי לו. הכיצד? אחרי שאת הסרט "מגנוליה" כה אהבתי, חיכיתי לתוצרת הבאה של הבמאי פול תומס אנדרסון. ברגע שהבנתי שהוא עובד על סרט חדש שמחתי. אמרתי לעצמי: סוף סוף יהיה סרט, שיהיה לי סיכוי אמיתי להעריך ולאהוב. לצערי, אתמול, 8 שנים אחרי שצפיתי במגנוליה (באותו בית קולנוע, אגב), חוויתי אכזבה גדולה.

קשה לי מאד לעמוד בפני הביקורות המהללות שקיבל הסרט (ציון של 8.8 ב-IMDB, ודירוג חסר תקדים של ששה כוכבים מתוך חמישה בעיתון "טיים אאוט"), ועדיין, להגיד לעצמי, ולהזכיר לעצמי, שאני צריכה לסמוך על עצמי. ואני, מה לעשות? לא חשבתי שמדובר בסרט טוב. עכשיו, יום אחרי הצפייה, אני חשה בלבול גדול. תחושה של מאבק בין שני צדדים שבתוכי. צד, שבמחשבה לאחור, הסרט חילחל "לו" אל תוך התודעה, כסרט טוב, חזק, ראוי. וצד שני, שמחזיר אותי אחורה, לקולנוע, לזמן האמת של הצפייה, ומזכיר לי, שלא באמת נהניתי ממה שראיתי.

הלכנו לסרט שלושה. יעל, ג'רי ואני. בדרך לקולנוע יעל אמרה לי שלא ארגיש "אחראית" לסרט, כלומר, שאני לא אדאג, שאיני אחראית לטיב שלו, ושלא אסבול במהלכו ואחשוב על מה שותפיי חושבים עליו (כמו שאני אכן עושה לעיתים). אולי היתה לה איזושהי אינטואיציה לגבי הסרט וטיבו. לפני שהתחיל הסרט, חשפתי פרט ששמרתי לעצמי עד לרגע האחרון. וזאת כדי לא להבהיל את שותפיי לצפייה - מדובר בסרט ארוך (158 דקות). כך כנראה, באופן לא רצוני, החזרתי לעצמי באותו רגע קצת מתחושת האחריות, "הבעלות" על הסרט, שיעל ניסתה כה יפה לגרש ממני.

הסרט ממוקם אי שם בסביבות תחילת המאה הקודמת, דניאל (דניאל דיי לואיס) הוא איל נפט בתחילת דרכו, שמסתובב עם בנו התינוק במרחבים צחיחים בחיפוש אחר נפט. בעקבות מידע שקיבל, דניאל נודד עם בנו אל עיירה קטנה שבה "יש כל כך הרבה נפט עד שהוא מבצבץ מהאדמה". דניאל, קונה אדמה של חווה אחת ואחר כך, גם את אדמותיהם של רוב תושבי העיירה. הוא מביא עובדים רבים ומתחיל לקדוח ולהקים בארות נפט. בעיירה יש גם כנסייה, שהיא הכח השני שפועל בה (מול הנפט?). את הכנסייה מנהל איש דת צעיר, איליי (פול דנו), שאיתו דניאל נמצא בקונפליקט. איליי מציב בפני דניאל דרישות: שיוזמן לברך את הבאר לפני תחילת הקידוח ושדניאל יתרום 5000$ לכנסיה. דניאל מבטיח אך לבסוף לא מקיים. בהמשך הסרט לא מעט קשיים ואסונות פוקדים את דניאל, ואילו איליי לא שוכח להזכיר לדניאל, שכל זאת היה נמנע אילו היה נותן לו לברך את הבאר. איליי הצעיר, אדם שאפתני ומניפולטיבי, נוטר טינה לדניאל, ומאבק הכוחות בין שני הגברים מלווה את הסרט.

"זה ייגמר בדם", הוא סרט אומנותי, יצירתי, שמנסה להעביר לצופים את התחושה שהם שם, בערבות המדבריות של ארה"ב. הסרט עושה זאת גם דרך צילום ועריכה שאינם מרחמים על העין - כגון שינויים פתאומיים בין בהיר לכהה, בין חושך של לילה, לאור בוהק של שמש קופחת (דבר שהפריע מאד לג'רי). וגם על ידי פסקול מיוחד, מונוטוני, מטריד. ליעל זה נשמע כמו מוסיקה שמאנית, שמלווה את הסרט מתחילתו, נותנת לו איזה גוון קודר, ומסתורי. אני חושבת שהסרט דווקא מצליח להכניס את הצופה לחוויה, ושיש בו פן אומנותי - לא אלה היו הסיבות שלא אהבתי את הסרט.

אהבתי את המאבק המסויים שמלווה את הסרט בין "הכנסייה" לבין ה"נפט". בין איליי איש הדת, המניפולטיבי, לבין דניאל, איל הנפט הכופר. כאתאיסטית, נושאי אמונה, או אי אמונה. הם נושאים שמאד מדברים אליי. וחשבתי שהמאבק הזה יוליד סיפור מעניין עם כיוון ברור. אבל לא, הקונפליקט ביניהם הצליח לעניין אותי למשך דקות ספורות בלבד, לפני שהתפוגג, נחלש, ומבחינתי, איבד חדות, איבד הגיון, התפזר. בכלל, ההתפזרות הזו שלדעתי יש בסרט לכל אורכו, לא מאפשרת לו, להעביר מסר ממוקד כלשהו, מסר ברור, או אפילו את המסר שאין מסר, שאין טוב ורע, שאין שחור לבן, שאין "צדיק" ואין "רשע". את המסר שהכול ב"אמצע", אפור, הוא גם אינו מעביר בצורה ברורה, אם ישנו מסר כזה. בכלל.

עוד פספוס קשור בעיני לכך שהיו בסרט רגעים שהיו אמורים להיות מאד דרמטיים - אבל הם לא היו כאלה, ולא הצליחו לגרום לי להתרגש או להזדעזע. אולי הם לא היו מבוימים באופן מספיק מרגש או מפתיע. יש בסרט מאפיינים של סיפור מסגרת, כלומר יש קווי עלילה ש"נסגרים", דברים מההתחלה שחוזרים בהמשך בדרך אחרת, וכדומה. אבל קווי העלילה "נסגרו" מבלי לגרום לצופה לתחושה הדרמטית המצופה, ביחס לפוטנציאל שלהם.

ישנם דברים שלא אכתוב, כדי לא לקלקל ולגלות לכם יותר מדי, אבל בשיחות אחרי הסרט יעל ואני העלינו כל מיני סיפורים מקראיים שהתקשרו לנו לסרט. לדוגמא: סיפור קין והבל (קנאת אחים, המסתיימת ברצח). בסרט יש גם הרבה עיסוק ביחסי אבות בנים, וביחסים בין "אחים". הסרט מתחיל בצורה תמימה, כאשר דניאל מוצא מעט זהב, ומתעשר. ומשם והלאה, יש איזו מין עליית מדרגה בדרגות של "החטאים" שהגיבורים מבצעים, וכל "חטא" יכול להתקשר אולי לסיפור תנכ"י זה או אחר.

בהקשר הזה הפריע לי, שלא הסבירו לנו או נתנו לנו רקע מספק על דניאל, לא הסבירו למה הוא כה מריר, כועס, שונא. האם נעשה לו עוול בעברו, ואם כן, איזה? חפשתי משהו שיסביר לנו את פשר התנהגותו האכזרית והאגוצנטרית כלפי מרבית האנשים. ויחד עם זאת, היה בדניאל גם צד אבהי, אוהב, דואג. לניגוד בין החלקים האלה בו היה פוטנציאל להיות מעניין, אך לצערי לא קיבל מספיק הסבר. לדעתי רקע או הבנה עמוקה יותר של דמותו היתה יכול לתרום הרבה לסרט.

אני חושבת שיעל גם יצאה בתחושת בלבול קלה מן הסרט. היו את הביקורות המהללות שהוא קיבל, דבר שגורם לה לחפש ולחקור, לחשוב ולראות האם פספסנו משהו, קצת לפשפש בסרט לפני שחורצים את דינו. במהלך היום שאחרי הסרט שוחחנו על הסרט לא מעט, ונראה שיעל התגבשה דווקא לכיוון של הערכה כלפי הסרט, והצליחה להגיע לכל מיני תובנות לגביו. (אבל אני עדיין זוכרת שבחצי השעה האחרונה היא זעה בכסאה באי נוחות, ורצתה שהסרט כבר יסתיים...) ג'רי, לעומת זאת, לא היה כלל מבולבל, ולא שינה את דעתו, הוא בפה מלא (ואחד) אמר שכמעט מתחילת הסרט הוא חיכה לסופו, נאבק עם עיניו שלא להירדם, ושמדובר בסרט משעמם מאד - לאור זאת הוא סרב לספק ציון לסרט. ואילו אני?

בלב מעט כבד, ואפילו עם רגשות אשם מסוימים כלפי הסרט (שכן הוא בכל זאת, לא עוד סרט זבל קיטשי) אני מעניקה לו ציון של שלושה וחצי כוכבים בלבד. זה ממוצע בין שני הצדדים שבי: הצד שמעריך את הכוונה של הסרט, את הרצון להעביר מסר עם עומק אמיתי, שנותן לסרט ארבעה וחצי כוכבים, לבין הצד שחוזר לעת הצפייה עצמה, בקולנוע, ולא נהנה ממה שראה, שלא העריך את התוצאה הסופית, שנותן לסרט שניים וחצי. לדעתי היה לסרט פוטנציאל גדול, אך הוא הלך לו לאיבוד, אי שם בערבות קליפורניה.

אפשר


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של יעל
3.5 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
יעל ג'רי
3.5 X
דרוג משותף גולשים [31 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


To There Will Be Blood official website
לאתר הרשמי של זה ייגמר בדם