יעל מבקרת בקולנוע

[יעל]

לינץ' הינו במאי חמקמק - את חלק מסרטיו אני מאד אוהבת, ואת האחרים מתעבת. הסרט מלהולנד דרייב השתייך אצלי לקטגוריה השנייה, בעיקר משום שלא הבנתי אותו. אתם מוזמנים כמובן לקרוא את הביקורת השלמה שלי לסרט.
http://www.movies.israel.net/mulholland/mulholland.html
אך מה רבה היתה הפתעתי לגלות שישנם אנשים רבים (כמה מחבריי הטובים ביותר) שלמרות שלא "הבינו" את הסרט חשבו שהוא משהו בין "נעים לצפייה" ל"יצירת מופת". צבי, כוכב האתר, מצא ברשת הסברים לסרט. אם אתם עדיין תוהים מה התרחש על המסך ומה פשר הסרט אתם מוזמנים לבדוק את ההסבר הבא:
1.
http://www.salon.com/ent/movies/feature/2001/10/23/mulholland_drive_analysis

אשמח מאד לשמוע מה אתם חשבתם על הסרט.
יעל (מבקרת בקולנוע)



[ הודעה זו נערכה על-ידי: יעל בתאריך 2002-06-06 18:12 ]

[w1025]

למען האמת, קיבלתי מיעל חוו"ד די רע על הסרט לפני שראיתי אותו. הנטיה הראשונה שלי הייתה לחשוב שהיא לא הייתה פריקית של טווין פיקס.

חבר טוב שלי רשם ביקורת מאד מעניינת על הסרט ואבקש ממנו לפרסם אותה כאן - הוא מסביר מאד יפה כיצד לינץ' גורם לנו לפקפק בכל מה שאנחנו רואים או חושבים שרואים.

_________________
YH

[יעל]

הי Y
האמת היא שכבר בקשתי ממנו - אני מקווה שיענה. אולי תוכל גם אתה לכתוב לו.אגב, האם אתה ראית את מלהולנד דרייב?
ולגבי טווין פיקס... איזה עולם קסום! עולם בו הקפה תמיד חם, פאי האוכמניות משובח, והבחורות יפות כל כך! הייתי מכורה לטווין פיקס עוד מהתיכון. בהקרנה של השנה שעברה (ערוץ 2) דווקא שמתי לב למספר לא קטן של פגמים. אבל עדיין. אני זוכרת משפטים שלמים מתוך הסדרה. קטעים שראיתי בוידאו שוב ושוב בתור נערה...

[ הודעה זו נערכה על-ידי: יעל בתאריך 2002-06-07 01:27 ]

[w1025]

לא הייתי רושם על הסרט אם לא הייתי רואה אותו. הסרט בעיניי היה מהנה מאד. החלק הראשון שלו היה די מפחיד והחלק השני התחיל לערבב את כל מה שחשבתי הבנתי.

_________________
YH

[Jupiter]

ראיתי את הסרט אתמול ולמרות שסיימתי לצפות בו ב- 2 בלילה, שקלתי ברצינות לצפות בו שוב. אני חושב שזה סרט נהדר שעשוי היטב, ואני לא מעוניין בפירושים שונים ומשונים על הסרט כי אני מעדיף להישאר עם הדרך שבה אני הבנתי ולא הבנתי אותו. (אותו עקרון שהוביל אותי ב"ממנטו")
אני יכול להבין בהחלט את האנשים ששנאו את הסרט (כמה מחבריי הגדירו אותו "זוועה", "תמוה" ועוד מחמאות) אבל אני חושב שזה סרט שצריך להתחבר אליו.
אהבתי את החלק הראשון, שבו הבמאי באמת הצליח לגרום לי פחד (מזמן, אבל באמת מזמן, הפסקתי לפחד בסרטים) וגם את החלק השני שמסביר (?) את החלק הראשון. (יש לי את ההסבר שלי, אבל האם מישהו באמת מעוניין לשמוע?)
אהבתי גם את השחקנית הבלונדינית שעוברת בהצלחה מעוררת הערצה מדמות של ילדה תמימה לאישה סקסית לנרקומנית.
בקיצור - וכתשובה לכותרת הדיון - יצירת מופת. בהחלט.

[יעל]

טוב, אולי אני אתן פעם לסרט הזדמנות נוספת ואצפה בו בלי לנסות כל הזמן לפתור את החידה שלו. יכול להיות שזה ה-mode הנכון לצפיה בו...

[ הודעה זו נערכה על-ידי: יעל בתאריך 2002-07-04 20:33 ]

[Oren the Snark]

לא ראיתי את הסרט ובאופן כללי אין לי כל כך כח ללינץ' (אל תסקלו אותי).
לכל המבולבלים ובמעוניינים אני מצרף לינק לביקורת על הסרט (חיובית מאוד). הביקורת היא של רוג'ר אברט מהשיקאגו סאן טיימס. הוא המבקר האהוב עליי ואני סומך עליו בעיניים עצומות (כמעט).
http://www.suntimes.com/ebert/ebert_reviews/2001/10/101205.html

ושמחתי לראות למעלה לינק למאמר מsalon.com זה עיתון אינטרנט מעולה שחשבתי שרק אני מכיר. אלא שלפני שנה בערך הם התחילו לקחת כסף ממנויים ומי שלא מנוי יכול לקרוא רק עמוד ראשון מהכתבה. זה מה שנקרא חצי תאוותך בידך.

אני אשמח לשמוע מה דעתכם על הביקורת בתור מי שראו את הסרט.

[שח_מט]

קודם כל ברכות על הפורומים!
מפגש בת"א עוד לא היה...

לגבי מלהולנד דרייב, אני אישית אהבתי. רוב הסרט הייתי מאוד מסוקרן, מחפש דברים כמו בכל סרט/פרק לינצ'י טיפוסי.
הסוף בלי ספק נתון לפרשנויות, חלק מהם מרחיקות לכת, אבל אולי צפייה שנייה תתן כיוון.
כידוע, אני מדרג סרט לפי מידת העניין שהוא מעורר אחריו ועוצמת הדיונים עליו לכן נהניתי ואף נהנתי להתדיין עליו.
אחרי צפייה שניה נכתוב שוב!
שחר

[אוליב]

שלום לכולם, אני חדשה באתר הזה, האמת שהגעתי אליו דרך חיפושים אחר מידע נוסף על הסרט המדהים הזה! טוה זה לא רלוונטי למטרה שלי, שהיא לחלוק את הרעיון שלי לפתרון לסרט, בתור אחת שראתה אותו 6 (!!!) פעמים, ולא אני לא מטורפת.
כל מי שראה אותו יסכים איתי שצריך "לפענח" אותו.
טוב, קצר ולעניין.
לדעתי, אני אפילו בטוחה בזה, מדובר בנערה (דיאן) שהגיעה להוליווד כדי להפוך לכוכב הבא, אבל כמו רוב האנשים לא מוצאת את מזלה, הבמאים לא תופסים ממנה. ואז היא מכירה את קמילה הסקסית והמוכשרת שמסדרת לא תפקידונים ושירותי מין... סתם, בכל אופן דיאן מתאהבת בה בלה בלה בלה וקמילה בכלל עם אדם הבמאי. דיאן לא מתה על הרעיון ומחליטה לשכור רוצח שכיר שלומיאל לאללה (!) שכמובן מבצע את העבודה. המשטרה חושדת בין השאר בדיאן אז היא מחליפה דירות עם השכנה. נכנסת לדיכאון, הולכת לישון, וחולמת חלום - על נערה מוכשרת לאללה (כביכול היא בשינוי אדרת) כשבחלום היא המוצלחת וקמילה הנזקקת לעזרתה. בקיצור יש לי עוד הרבה לפרש
הפואנטה היא שהבמאי הזה פשוט משורר! הוא מביים בעזרת מטאפורות אבל מי שמנסה בסוף עולה על זה.
מי שמעוניין לשמוע מה עוד יש לי לומר על פירוש הסרט (ברוך השם יש הרבה) אני אשמח לקבל תגובות לאי מייל שלי:
maiush3@yahoo.com[/b]

[William Wallace]

אני שקלתי הרבה מאוד פעמים אם לראות את זה או לא לראות. כי כל מי שראה את זה אמר לי שזה לא מובן בטירוף ומשונה. וגם אני חושב ככה (למרות שלא ראיתי ). ואני כנראה לא מתכוון לראות את זה כי אני לא רוצה לבזבז עוד שעתיים מחיי כמו שקרה לי עם ונילה סקיי ו-טראפיק.

[נור]

אורן (ה snark) תודה על ההפנייה לביקורת של רוג'ר אברט. לא הכרתי אותו והביקורת שלו על מלהולנד פשוט מבריקה. ראיתי את הסרט פעם שנייה, הוא לא יותר ברור (רק קצת יותר). אברט צודק, הסרט מתאר חלום, וחלום לא שופטים בכלים לוגיים.
אני עוד לא בטוחה בזה, אבל יכול להיות שמלהולנד הוא יצירת מופת אמיתית, שמציגה את לינץ' כוירטואוז שהקדים את זמנו.

[עוגיפלצת]

באדוני שזה בין הסרטים חסרי המשמעות שנוצרו אי פעם. אין בו שום דבר מלבד רצף דימויים של כאילו-מתח שזורים בכאילו-עלילה שמספרת על כאילו-דמויות. לא ללכת, לא להשכיר, הס מלהזכיר.
וחוץ מזה אני נורא אוהב לכתוב פה דברים כי יש כאן אוירה מדליקה של אנרכיזם צעיר ואנרגטי וזה עושה לי מדגדג בקצות האצבעות, אנשים שאוהבים קולנוע.
את "טווין פיקס" - הסרט - אהבתי מאוד. סקסי מקאברי ואקספרסיוניסטי במינונים פצצות למעקות.
"לב פראי" הוציא אותי בתחושה שבא לי לטוב לארה"ב ולפוצץ את המפגר מכות.
מישהו רוצה שוקו?
_________________
מי שאיתרע מזלו/ה והוא/יא תקוע/ה מול המחשב, יכול/ה להיכנס לקישור לאתר שלי ולקרוא (!) כמה דברים שאולי ירחיבו לו/ה את משמעות העולם והמצב.

[ניר...]

אז ככה אני וחבריי הטובים ישבנו לראות את הסרט בבית שלי... הכול היה נחמד וטוב הסרט נראה טוב עשוי ללא ספק מצויין ואנחנו רק קיוונו שלא יגמר בלי הסבר הגיוני לרצף הסצאנות המוזרות שכרגע חביינו אך לרוע מזלנו הוא נגמר באמצע של כלום בלי הסבר ובלי נימוק לסרט כמו "דיוויד לינץ נמצא כרגע בטיפול פסיכולוגי מזורז עמכם הסליחה..." או משהו בסגנון ואני כאחד שלא תמצאו עוזב סר לא מובן בלי תשובה הגיונית למה שהלך שם מוצא את עצמי יומיים שלמים מהרר מה בדיוק המטורף הזה ניסה להגיד פה... הסוף הטוב הוא שהבנתי בדיוק מה הקטע של הסרט כמובן בעזרת אתרי אינטרנט שונים ואני יכול להגיד לכם שהוא בכלל בכלל לא פשוט!!! אבל ההסבר רק מראה כמה הבן אדם גאון!!!! הייתי מסביר לכם את הסרט אבל אין לי כוח לכתוב הרצאה בת 3 עמודים לפחות שסביר להניח שאף אחד לא יקרא אז תעשו מה שאני עשתי ובסוף תבינו!!!

בהצלחה....

[אדם]

בסדר, אני מניח שזה די לגיטימי לראות את הסרט בקולנוע ולהתבאס מחוסר המשמעות של הסרט, כי אף פעם אי אפשר להתעמק בסרט כשרואים אותו בקולנוע. ואני מניח גם שזה לא סרט לאנשים שלא אוהבים להתעמק בסרטים. אבל רגע, האם זו סיבה לקטול את הסרט הנפלא הזה? לא!!!!!

אני אישית ראיתי את הסרט הזה, לאחר שחברים המליצו לי עליו בחום, והכינו אותי נפשית לצפייה בו. בסוף הסרט אני, בניגוד למגיבים אחרים פה, נתמלאתי סקרנות. החברים הכינו אותי שיש דברים שמבינים אותם רק בפעם השניה (לפחות).

לאחר שצפיתי בסרט כבר ארבע פעמים, ושוטטתי בניתוחים של הסרט באינטרנט אני יכול לומר בבטחה, שיש סיבה טובה לראות את הסרט הזה, שוב ושווווב, מבלי להפסיק.

אז אנא - אל תהרסו לאחרים את ההזדמנות לצפות בסרט המרתק הזה, באמת!!


נ.ב: לילדה שרשמה ניתוח של הסרט. אני דווקא חושב שהרוצח השכיר הוא לא שלומפר במציאות, אלא רק בחלום שלה. זאת המציאות שהיא בנתה בחלום שלה, המציאות שלפיה קמילה לא מתה אלא רק נעשתה תלויה בה, ומסורה לה.
עוד דבר קטן, אני חושב שאכן התקיימה מערכת יחסית לסבית בין קמילה לבין דיאן, ורק אחרי שקמילה התחילה להפרד ממנה בגלל אדם קשר, דיאן פנתה לרוצח השכיר.
תחשבי על זה!

[x-e-n-a]

יעל יעל יעל... קראתי כרגע את ביקורתך על הסרט האחרון של אחיך, והרגשתי שאני תלוש לגבי היחס שלך לסרטים. את יודעת, יש שמהללים גם את מהיר ועצבני. בכדי ליצור איזושהי נקודת הבנה, החלטתי לקרוא ביקורת שלך על סרט שאני מכיר ומעריך.

לצערי, קראתי את ביקורתך על מולהולנד דרייב.

באמת... ממתי כשלא מבינים סרט, פוסלים אותו? איזו מין ביקורת זו?
ניסית אולי לקרוא קצת ביקורות שיכולות להסביר לך את הסרט?

בכל אופן, רק שתדעי שהסרט הזה (במקרה, ולא באופן אופייני ללינץ') הוא סרט סגור ומושלם. טוב לא לגמרי, אבל בערך 95 אחוז ממנו.

אם לתת לו כותרת, אומר שהסרט מתאר פנטזיה של בחורה.

חלק ראשון וסדור מתאר את הפנטזיה שלה. החלק השני הוא המציאות, ואם מסדרים את הסצינות בסדר הנכון, מקבלים את המציאות ממנה היא שאבה את כל הדמויות ובנתה את הפנטזיה שלה.

יופי של קישורים. יופי של שלמות. לכל דמות במציאות היה תפקיד בפנטזיה. אם זה לא שלם ומושלם, תגידי לי את מה זה שלם ומושלם.

-----------------------

בכל אופן, לינץ' אינו מומלץ לחובבי סרטים שלמים ומושלמים בשל היותו במאי סוריאליסטי (הקטע במסעדה, למשל). אלה סרטים כמו ציור. לכן, אני לא מתפלא שכביש אבוד הוא אבוד בעינייך. הוא נכלל בהחלט באותה הקטיגוריה של מולהולנד דרייב, ושל טווין פיקס אך לא בגרסא שאת מכירה.

טווין פיקס במקור לא היה אמור לחשוף את הרוצח. הסדרה הייתה אמורה להתחיל ולהסתיים ללא פתרון התעלומה. אני כבר רואה מה היה יחסך לסדרה אילו היה כך.
מה שקרה הווא שקהל הצופים (עמך) התלונן שהתעלומה לא נפתרת כבר, והרשת התחילה ללחוץ על לינץ' שיחשוף את הרוצח. לינץ' כהרגלו נכנע ללחץ הרשת ושינה את התסריט.

מולהולנד דרייב היה אמור להיות הטווין פיקס הבא. מה שראית כחלק הראשון והמסודר של הסרט, היה אמור להיות פילוט של סדרה חדשה. רשת ABC פשוט פסלה את הפיילוט, וכאן לינץ נכנס לניסה להמיר את הפיילוט לסרט. הוא הכניס את אותו חלק מבולבל ולא מסודר של המציאות של דיאן, וסגר סרט.

[יעל]

שלום XENA,
כשאתה מתיימר לומר אם הייתי או לא אוהבת את טווין פיקס אם או בלי פתרון תעלומה אתה נוקט בגישה קצת יהירה. אהבתי את טווין פיקס, למרות חוסר השלמות. לא אהבתי את מלהולנד דרייב. אהבת את לב פראי. לא אהבתי את כביש אבוד. זהו - הרכבת קלסתרון?

תראה, בגלל שכיום אני מבינה יותר את הרעיון מאחורי מלהולנד דרייב, אני מניחה שצפייה שניה תהיה כבר אחרת עבורי. אני לא יודעת אם זה ישנה את דעתי על הסרט, אבל אני בהחלט פתוחה לראות סרטים פעמיים וגם לאהוב משהו שבעבר לא אהבתי. אבל הפתיחות הזאת לא מחייבת שברגע שקבלתי את ההסבר לסרט אני מיד אוהב אותו.

לדעתי אם אתה קורא ביקורות של מבקר אחד למגוון סרטים תקבל אותה תחושה תלושה שתארת. הרי אין אף אחד שחושב בדיוק כמוך. יש גישות שונות לקולנוע, ואולי באמת משהו בהסתכלות שלי על קולנוע לא תואם את ההסתכלות שלך. לא יודעת. אולי אם תקרא עוד ביקורות תוכל לדעת יותר טוב.

אני אוהבת להבין סרטים שאני רואה באיזושהי רמה. מבחינתי מלהולנד דרייב היה חידה, וחידה לא מהנה. עבור חברים אחרים שלי הוא הווה חידה מהנה. חוויה. התמונות. הדימויים. העולם הכאוטי. הם אהבו את זה. אני - הפעם - לא התחברתי. זה ההבדל. זה לא שאני היחידה שלא הבנתי, אני פשוט לא ממש התסקרנתי להבין. הסרט לא עורר אצלי את הרצון הזה.


בכל מקרה, חג שמח.

[xena]

קדום כל, אם נפגעת אני מתנצל. לא היה לי רצון לפגוע בך, אלא במה שכתבת. מקווה שיש הבדל.

בכל אופן, הניסיון שלך לומר שלכל אחד יש ראיה משלו, ולהפוך את הכל לרלטיביסטי כזה, הוא ניסיון שאותי אישית משעמם כי הוא לא מותיר שום שיח בינינו.
זה ברור. זאת הנחת מוצא. כל אחד בא לסרט עם המטען שלו והראיה שלו.
ליכטנברג אמר פעם על ספרים אומנם, אך אפשר להקיש מכך על סרטים, שספר הוא ראי; אם מציץ בו קוף, לא יוכל להשתקף בו שליח קדושה.

כל שניסיתי לומר הוא שיש סגנון סרטים סוריאליסטי אשר נעשה עוד משנות ה 50 (סלבדור דאלי הוא שם ידוע בתחום), אשר אין בהם חידות ולכן לא פתרונות, אך מה שמטעה הוא שכך הם נראים. אפשר לומר שהם כמו תמונות. או שראית את יופין או שלא.

(שימי לב שברגע שאת מדברת על חידות, את מדברת על פתרונות. ולכן את נקלעת לאמירות כמו חידה ללא פתרון הוא סרט לא טוב).

את יכולה לומר: "כך ארצה לראות את הסרט. כחידה. אתה לא תגיד לי איך לראות." נו בסדר. זה ברור. אך בביקורת שלך (ואני מתייחס כרגע רק לביקורת) את מפנה אצבע מאשימה כלפי הסרט ולא כלפי עצמך. כלפי הראיה שלך. האשמת את הבמאי והשתוממת על נפילה כזאת כאשר היו לו הצלחות אחרות בעבר. חילקת את כל סרטיו לטובים ולאבודים; בעצם מה שאני מנסה לומר שההרגשה שלי כשקראתי את הביקורת הוא שאת לא מתירה לאנשים אחרים לעשות כרצונם בסרט, כי הבמאי נכשל כאן (ראי את הסיכום שלך "לא ללכת" בתחתית הביקורת).

אני מנסה לומר כאן שני דברים בעצם:
1. אם את ליברלית לגבי הסתכלויות שונות על סרטים (פסקה לפני אחרונה בתגובה שלך אליי), מדוע להמליץ לא ללכת לסרט?
2. את הסרט הוא חידה בעינייך (פסקה אחרונה אליי), מניין הבטחון שאין לה פתרון?
משל למה הדבר דומה? לאדם שנכשל בנסיון לפתור תשבץ הגיון, ומסיק מכך שאין לתשבץ פתרון.

דבר שאני דווקא כן מסכים אותי הוא שהסבר לסרט אינו בהכרח יגרום לאהבת הסרט. נכון מאוד. אך הוא גם יכול לגרום לך לאהוב את הסרט, נכון? רק שאת לא נתת צ'אנס להסברים.

אני חוזר ואומר, הדברים כאן נאמרים ברוח טובה לחלוטין.
שיהיה לך חג שמח...

[יעל]

אהלן.
כן, הבנתי את מה שאתה אומר.

יכול להיות שבאמת באתי לסרט בגישה של חידה ופתרון (אולי בשל תקופת ממנטו) וזה מנע ממני לראות את היופי שבו. אולי. מצד שני, אתה עצמך מודה שיש הסבר לדברים בסרט, כלומר שהוא לא חסר משמעות. בהודעתך הראשונה ציינת שהוא "סגור" כמעט ב-95%, אם אני לא טועה בניסוח, כך שגם אתה מתייחס אליו במונחים של חידה ופתרונה. בכל מקרה, אני מניחה שאת ההסברים ואת המשמעויות היית צריך לאסוף ולקבץ אחרי הסרט... מחברים, מאתרים וביקורות שדנות בו, ממחשבה אישית שלך...

אני, בכל מקרה, לא אוהבת סרטים שההבנה שלהם בלתי אפשרית בלי אמצעי עזר. ויכול להיות שמסיבה זאת גם פספסתי את הסרט כולו. יכול להיות שהייתי יכולה להתייחס אליו במהלך הצפייה כאל אוסף מרתק של דימויים, להנות מהמוסיקה, מהרגשות הקמאיים שהוא מעורר (או לא) ורק לאחר סיומו לחפש רובד יותר סדור והגיוני שישלים את החוויה. אבל עוד מההתחלה, הרבה לפני שהתבהר לי ששום דבר לא הולך להתבהר לי, לא מצאתי את הסרט יפה במיוחד, או מרגש במיוחד. הוא לא במיוחד דבר אלי. כאשר בנוסף יצאתי מהסרט בלי להבין כלום, הרגשתי שלא קבלתי דבר - לא הנאה אסטתית, או חוויה מספקת עבור החושים, ולא סיפור שאני מסוגלת לתפוס ולהרהר בו.
נכון, באתרים אחרים באינטרנט יש הסבר סדור והגיוני לסרט. קראתי. וההסברים לא הצליחו ממש לתפוס אותי. לא הצליחו ממש לתפוס אותי בעיקר כי הרגשתי שלא היה שום מצב שהייתי מגיעה לזה לבד. הסרט פשוט היה תשבץ הגיון קשה מדי עבורי, וההבנה שלא הייתי יכולה לפתור אותו לבדי האיבה על היכולת שלי לפתח כלפיו חיבה, גם אם מדובר רק בחיבה לאחר צפייה.

לגבי ההמלצה - ללכת, לא ללכת...
בסופו של דבר האתר מנסה כן לתת לאנשים כלים להחליט אם ללכת לסרט מסויים או לא. אני חושבת שלרב האנשים יש מספיק מקורות מידע וסקרנות משל עצמם ככה שהם לא "מצייתים" להמלצה, אלא מתייחסים אליה כעוד מידע על הסרט. בסופו של דבר, ביקורת מטבעה מבקרת את הסרט, מנסה לשפוט את טיבו. אמנם יש גם סגנון ביקורות אחר - שמתמקד הרבה יותר במשמעויות, בהקשרים, ברעיונות אבל לרב, גם בביקורות שהן יותר כאלה, יש שם איזה מסר מצד המבקר: טוב, רע, מחדש, משעמם, אהב או לא אהב, ובעיני אלו הן חוות דעת שמתרגמות במקרים רבים להחלטה של הקורא- ללכת או לא ללכת. לא?

בכלל, אולי היום הייתי כותבת קצת אחרת. עליך לזכור - הרבה זמן עבר מאז הקמת האתר - 6 שנים. אתה מבקש ממני להזדהות עם ביקורות ישנות שלי ולא תמיד זה כל כך קל
ניסית פעם לקרוא דברים שכתבת בעבר? הרבה פעמים זאת חוויה מוזרה ומעט מביכה...

[xena]

מולהולנד דרייב היה סרט השנה של אותה שנה אצלי. לכן קצת נתרעמתי.
בכל אופן, אני אשמח לקרוא ביקורות אחרות שלך.
בכל זאת, גם אם היית טוענת לשנאת לינץ', הרי שהוא בוודאי לא חוצה בין בעלי וחסרי הטעם.

אמרתי 95 אחוז "במקרה", וזה חשוב. אני דווקא אוהב את אותם סרטים שלא נסגרים אצלו... אותם תמונות סוריאליסטיות מדהימות, כמו צייר גאוני.
Eraserhead הוא דוגמא, לדעתי. קשה למצוא שם איזשהו סדר או הגיון. אפשר לומר שכל הסרט הוא פשוט תיאור מדהים של חלום בלהות.
(http://www.imdb.com/title/tt0074486/)
ממליץ בחום למי שמעוניין לצפות בקולנוע אמריקאי קצת אחר.

כמו בסרט זה, גם מולהולנד דרייב לא נסגר באופן הכי בסיסי שלו. (אני הולך לגלות קטע מהסרט, למי שלא צפה) אם החלק המבולבל של הסרט הוא המציאות, ואם התחילה הסדורה היא דמיון, ואם במציאות היא מתאבדת, הרי איך יכול להיות מבחינה כרונולוגית שהיא תראה את עצמה מתה בדמיון? (ישנו קטע בדמיון שהיא צופה בעצמה מתה במיטה בדיוק כמו שקרה לאחר מכן כשהיא מתעוררת מהדמיון).

דבר זה מערער את כל הרעיון שיש כאן סיפור פשוט של חלום-מציאות.
ואכן, אם היה קישור כזה פשוט, לא היה זה סרט של דיוויד לינץ'
אפשר לתאר כמה מסרטיו של לינץ' כמגלמים את הרעיון הנמצא ברצועת מוביאס.
http://nths.newtrier.k12.il.us/academics/math/Connections/images/moebants.jpg

לכל המעוניין. ביקורת מצויינת לסרט, לכל הנבוכים.
http://www.themodernword.com/mulholland_drive.html

דבר אחרון, אני לא חושב שזה סרט קשה במיוחד להבנה. מה שמבלבל זה המעבר מדמיון למציאות. אך מי שמכיר את כביש אבוד וראש מחק מוכן כבר למעבר. הרי כל מה שיש זה דמיון מסודר, ומציאות ממנה נשאבו כל האלמנטים שבדמיון.

זה הכל לשעת בוקר משוגעת זו.

[צבי]

xena,
מאמר ההסבר על הסרט שהזכרת הוא אולי המקיף ביותר שקראתי עד כה. מומלץ לכל המתעניינים. שווה לצלוח את כל אורכו.
גם אני נפעמתי מהסרט הזה והוא היה ללא ספק סרט השנה שלי, ואחד מהסרטים הטובים שראיתי. בכל זאת, אני חושב שזה בסדר גמור שאנשים אחרים לא כל כך אהבו אותו. הכל עניין של טעם ואין על מה להתרעם.
אני חייב לראות את הסרט שוב מתישהו... מקווה שמישהו בסינמטק קורא את זה.