יעל מבקרת בקולנוע

Jupiter · פורסם: 1:06 28/06/02 נושא ההודעה:

"מיזרי" היה הפעם הראשונה בה ראיתי סרט לאחר שקראתי את הספר. (הייתי בן 13) אין בליבי ספק שהסרט "מיזרי" של סטפן קינג היה מוצלח, שלשחקנית הגיע אוסקר ושהתסריט היה אפקטיבי, אבל כל מה שאני יכולתי לחשוב לעצמי במהלך הצפיה היה "לעזאזל, האפסים האלה הרסו את הספר!!!"

מאז זה קורה לי לעיתים קרובות. "Stand by Me", "נאמנות גבוהה" (שוב, סרט מצויין – ספר הרבה יותר), "האפר של אנג'לה", "זה", ועוד רבים אחרים.

הגעתי למסקנה שאם הסרט מבוסס על הספר ת מ י ד עדיף לקרוא את הספר (ויסלחו לי מקימי האתר, שהקולנוע קרוב לליבם) אבל מה לעשות שהקולנוע מטיבעו מתקשה להעביר רבדים עמוקים ודקויות משמעותיות שספרים מעבירים בכישרון רב?

אל "נפלאות התבונה" למשל, אפילו לא טרחתי ללכת. אני מניח שזה סרט מצויין (רוב חבריי המליצו לי בחום), אבל אין לי ספק שהספר יהיה הרבה הרבה יותר טוב.

כאן זה גם המקום לציין שיש יוצאי דופן (בודדים!) שבהם הסרט הצליח להתעלות על הספר:
מועדון קרב – גם כי הספר קצת לא ממוקד אבל בעיקר כי הסרט מ-ד-ה-י-ם.
הגשרים של מחוז מדיסון – קשה להאמין שיש דברים יותר גרועים מהסרט הזה, אבל יש: הספר עליו מבוסס הסרט הוא מופת של שעמום.

אז מה, ללכת רק לסרטים בעלי תסריט מקורי? לבדוק לפני כל סרט אם הוא מבוסס על ספר ולקרוא אותו במקום? לעשות מנוי לספריה הציבורית ולשמור את הכרטיס בארנק ליד הכרטיס של בלוקבסטר? מה אתם אומרים?

יעל · פורסם: 9:50 28/06/02 נושא ההודעה:

קודם כל, וראשית כל, נפלאות התבונה הוא סרט רע! חיוך

אתה מוזמן להתרשם מהביקורת שלי ולא להצטער על שהחמצת אותו. לגבי כל הנושא - זהו בהחלט נושא מורכב. האינטואיציה שלי היא לא להסכים איתך, אבל אני אחזור עם מחשבות יותר מפותחות אחרי הסופשבוע. שבת שלום, מירושלים.

נתי · פורסם: 12:20 17/07/02 נושא ההודעה:

אין ספק שקוראים ספר ואח"כ הולכים לראות את הסרט-בדרך כלל הסרט מאכזב,כשאתה קורא ספר אתה מדמיין את המקום ,מדמיין איך הדמויות נראות,איך הן מתנהגות וכו',ואז אתה בא ורואה את הסרט והכל נראה לך כלכך שונה ובכלל לא כמו שדמיינת והכי מאכזב שהדמיות בספר שציירת לך בראש אפילו לא דומות למה שתארת.לי בזמן האחרון לא קרא שקראתי ספר והלכתי לראות את הסרט (אני קוראת יותר סופרים ישראלים ולא נראה לי שנעשו הרבה סרטים ישראלים על בסיס ספרים ,אולי אני טועה)אבל קרא לי כמה פעמים בתור ילדה שקראתי ספרי "ילדים" כמו:נאדיה ותרנגול כפרות שמאד התאכזבתי מהסרט,מה גם שהמשחק בתרנגול כפרות של הדמות הראשית היה גרוע מה שתרם עוד לאכזבה המרה (קצת נסחפתי).

לעומת זאת,דווקא אחרי שאנחנו קוראים ספר מסויים משום מה תמיד אנחנו רוצים ללכת לראות את הסרט למרות שאנחנו יודעים שהסיכוי שהסרט יתעלה על הספר הוא קלוש ובדרך כלל צפויה לנו אכזבה-כנראה זה מתוך סקרנות לראות איך יהיה הסרט ולראות את הדמיות.
אך כאשר אנו רואים את הסרט לפני שקראנו את הספר בחיים לא נקרא את הספר בטענה ש"כבר ראינו את הסרט".

sivanvs · פורסם: 13:54 17/07/02 נושא ההודעה:

אני מסכימה עם נתי, ספרים נותנים לקורא את האפשרות לדמיין את המתרחש, הדמויות, האווירה וכו' - ללא עזרת יוצרי הסרט.
ספרים נותנים לקורא את האפשרות ליצור סרט משלו, כרצונו, מה שמבטיח אכזבה מרובה בבואנו לצפות בסרט. דמיונם של יוצרי הסרט עלול להרוס את כל מה שחשבנו על הדמויות, על הסביבה בה מתרחשת העלילה וכו', ונדיר שיוצרי הסרט מצליחים להעביר לצופים את מה שחוו במהלך קריאת הספר.
הקולנוע פועל במימדים המגבילים את הצופה. כלומר, חוש הראייה והשמיעה כבר תפוסים מבחינת הצופה, וכמעט שלא נותר לצופה מקום להשלים את החסר. ואילו בספרים, הכתב הוא המגבלה היחידה (אם בכלל), ועל הקורא ליצור את התמונה בעצמו, בדמיונו.

אך למרות הכל, אני לא חושבת שניתן להכליל ולומר שכל סרט המבוסס על ספר הוא סרט מאכזב. ישנם ספרים רבים בהם לרעיון המרכזי יש פוטנציאל אדיר, אך הסופר גרם לקורא לפספס את היופי שבספר בגלל אלף ואחת סיבות אפשריות. סרט במקרים כאלה הוא מעין הזדמנות שניה. ונכון שזה לא קורה לעיתים קרובות, אך כשזה קורה, זה בדרך כלל עושה חסד עם הרעיונות שהסופר לא הצליח להעביר לקורא.

יעל · פורסם: 15:58 17/07/02 נושא ההודעה:

אני חושבת שזה קצת שגוי להשוות בין שני המדיומים. אין ספק שספר וסרט הם חוויות שונות. באותה מידה שאפשר להגיד שסרט מגביל את הדמיון של הצופה, ניתן לומר שספר מוגבל בכך שהוא מספק רק חוויה של מילים + דמיון. אחרי הכל לדמיין משהו זה לא אותו דבר כמו לשמוע ולראות אותו. הדמיון יכול להיות עשיר אבל הוא לא "חי" לנגד עיניך כמו סרט.

שמעתי פעם את אתגר קרת בתכנית טלוויזיה בנושא קולנוע. הוא חווה דעה על סרטים שנעשו לפי סיפורים שלו (מסתבר שזה מאד פופולרי בקרב סטודנטים לקולנוע לעשות סרטי גמר לפי סיפורים שלו). הוא אמר שכשהוא בא לסרט הוא מצפה לראות משהו שלא היה בסיפור שלו קודם. שהוא מצפה לראות פרשנות חדשה שחושפת את האופן שבו הבמאי/תסריטאי קרא את הסיפור. בעיני מאד מצאה חן הגישה שלו. לפי הבנתי כשעושים סרט לפי ספר המטרה אינה להעתיק אותו בצורה מושלמת כי אז מתקבל סרט דל שאין לו ערך מוסף (ראה במידה מסויימת את סרטי הארי פוטר. הם אינם תרומה גדולה מעבר לספרים). לעומת זאת, אם על בסיס הספר יוצרים משהו באמת חדש, יש טעם ומשמעות לקיום של הסרט.

לגבי אכזבה מספרים שהופכים אותם לסרטים. תחשבו שבמאים/תסריטאים לרב בוחרים ספרים "טובים" כדי לעבד אותם לסרטים, ספרים שעברו את מבחן הזמן/אהבה של קהל של קוראים. במאי מוכשר יותר יכול להביא עיבוד טוב לספר, במאי מוכשר פחות יכול להביא עיבוד עלוב ומאכזב. כעת, תחשבו מה היה קורה אם על סרטים טובים (מאטריקס, ראסטי ג'יימס, הקפיצה הגדולה, החוש השישי, אמריקן ביוטי וכו') מישהו היה כותב ספר? ולא סופרי הדור, חלק יהיו גם סתם סופרים בינוניים, וחלק ממש סופרים איומים. הספר "המאטריקס" מן הסתם יהיה כל כך עלוב! אני רוצה לקרוא את "הקפיצה הגדולה" ולחוות את אותן תחושות ולדמיין את אותן תמונות בדיוק! אבל... אי אפשר. אתם קולטים? אולי אחד להרבה סופרים, יבוא סופר גדול באמת ויכתוב ספר גדול ומדהים על פי אחד הסרטים. אולי. לדעתי לרב זה יצא זבל, לא נראה לכם?

בקיצור, יש הטיה משום שלרב הופכים ספרים משובחים לסרטים (מה שאומר שמראש יש מקום להתאכזב) וזה נעשה על ידי כל מיני במאים (מנוסים, מתחילים, שמנים, רזים). התהליך ההפוך לא קורה כמעט אז אין ממש סיבות להתלונן על איך הרסו לנו את "12 קופים" למשל.

שנית, סרטים טובים רבים מבוססים על ספרים:
הידעתם ש"מועדון קרב" מבוסס על ספר, וכך גם "רקוויאם לחלום"? שניהם סרטים משובחים. אם הספרים מתעלים על הסרטים, הם חייבים להיות ספרים מצויינים ביותר. האם החוויה של לקרוא את "רקוויאם לחלום" חזקה כמו לצפות בו? איכשהו אני בספק. סרט טוב נוסף שיש לו ספר הוא "התפוז המכני" - סרט בעל ויזואליה מדהימה. הספר גם טוב, אבל הסרט בהחלט לא נופל ממנו. (קצת קשה לשמוע את התשיעית של בטהובן במהלך הקריאה באותו ווליום. הדמיון לא נותן לך ביצועים בווליום חזק). בקיצור, נראה לי שיש פה הסחפות נוסטלגית וחסרת פשר אחרי טענה לא מספיק מבוססת... מצטערת חברים: סרטים לפי ספרים יכולים להיות (גם) נהדרים!

דיסקליימר: יתכן שפה ושם נפלה טעות ואחד הסרטים שאמרתי שלא מבוססים על ספר בעצם כן, ולהפך. אני מתנצלת מראש אם טעיתי.

[ הודעה זו נערכה על-ידי: יעל בתאריך 2002-07-17 17:05 ]

Oren the Snark · פורסם: 16:45 17/07/02 נושא ההודעה:

יש לי נטיה להסכים עם ג'ופי, שבדרך כלל הסרט מאכזב. הרבה פעמים זה כי במאי לא כל כך מוצלח לוקח ספר מאוד מוצלח מבחינה מסחרית או סתם ספר טוב. הפער בין היכולות של הבמאי לאלו של הסופר מפיל את הסרט לקרשים.

רוב הסרטים של היצ'קוק מבוססים על ספרי זבל שהזכויות שלהם ניקנו בכמה גרושים. אבל היצ' במאי (ותסריטאי ודיקטטור) ענק ולכן הפער משחק לטובתו.

כמה סרטים שלא נופלים (בהרבה) מהספר ומומלץ לראות ולקרוא:

1. שארית היום, קזואו אישיגורו. בסרט קצת מתפספס העניין של שבעת ימי הבריאה (נדמה לי) שנתן לספר את שמו, אבל אנטוני הופקינס ואמה תומפסון מעולים ומעבירים את הספר בצורה מעולה.

2. לב האפלה, ג'וסף קונראד. הספר מבריק. הסרט (אפוקליפסה עכשיו) עובר לדבר על המלחמה המשחיתה במקום על הכיבוש/קולוניאליזם המשחית. גם הסרט וגם הספר מעבירים היטב את ה"אפלה" בנפש האדם – כל אדם. אני קודם ראיתי את הסרט ובספר הופתעתי לטובה איך הוא יוצר תחושה וויזואלית.

3. שתיקת הכבשים. הספר קצת פחות פוליטיקלי קורקט, כלומר ג'ודי פוסטר פולטת קללה מידי פעם. בספר הדמויות קצת יותר אנושיות אבל לא נראה לי שאפשר לומר מילה רעה על הסרט.

לגבי עברי – יש עיבוד לשלושה ימים וילד של א ב יהושוע. הבמאי היה אורי זוהר והסרט נחשב מעולה אבל לא ראיתי. הסיפור די טוב.

ויש את אפקט החשיפה – כמה מכם קראו את לב האפלה או את שתיקת הכבשים? כמה מליונים ראו אותם?

מסמר חלוד · פורסם: 17:00 17/07/02 נושא ההודעה:

לדעתי אחד ( שניים בעצם... ) מהסרטים היחידים שהגרסה הקולנועית שלהם עלתה על גרסת הספר הוא 'הסנדק'.
הסרט ( לפחות השניים הראשונים ) ממש מהפנט. והמוסיקה... המשחק... מה לא!
איזה סרט....

יעל · פורסם: 17:10 17/07/02 נושא ההודעה:

סרט שלא ראיתי. אוף, יש לי כל כך הרבה השלמות לעשות בחיים שחיים שלמים לא יספיקו לי!
וזה נותן לי רעיון לנושא חדש ומרגש...

[ הודעה זו נערכה על-ידי: יעל בתאריך 2002-07-17 18:11 ]

מסמר חלוד · פורסם: 18:44 17/07/02 נושא ההודעה:

גם את הסנדק לא ראית???
התביישי נא לך....
חתול לבן

יעל · פורסם: 19:57 17/07/02 נושא ההודעה:

ולאן זה יביא אותי? מכשיר וידאו יעזור לי הרבה יותר!

sivanvs · פורסם: 22:33 17/07/02 נושא ההודעה:

זה נכון שאף פעם לא נכתב ספר טוב המבוסס על סרט (עד כמה שידוע לי), בגלל שהסרט נתן לצופה נקודת מבט שקשה להשתחרר ממנה.
אני בטוחה שהרבה יותר קשה לכתוב ספר איכותי המבוסס על סרט, ואשרי הסופר שיצליח במשימה...

ובקשר להשוואה בין שני המדיומים. נכון שאין מה להשוות, ואני מסכימה שבהרבה מקרים ספרים מאוד מגבילים את הקורא. אבל אם מסתכלים על זה בצורה יותר פיזית, זאת אומרת, הצורה בה המוח קולט את הסרט או הסיפור, אז החושים שהסרט ממלא לחלוטין, בלי אפשרות לתת לדמיון לפעול, הם הראייה והשמיעה. נכון שתמיד ניתן לדמיין מעבר, אבל הרבה פחות מאשר ניתן לדמיין בעת קריאת ספר.

יעל · פורסם: 23:24 17/07/02 נושא ההודעה:

יש עניינים נוספים כמו הקצב השונה. סרט הוא הרבה יותר מניפולטיבי מספר בקצב שהוא מכתיב לצופה. ספר, מניפולטיבי ככל שיהיה, תמיד ניתן להניח בצד ולחזור לקרוא אחרי כמה ימים. סרט הוא כאן ועכשיו ומיד. ספר הוא טיול שלוקח לכל אחד זמן אחר.

מוש השור · פורסם: 20:08 22/07/02 נושא ההודעה:

דיברתם פה על זה שבדרך כלל הסרט מתאר דמויות ואירועים שונה לגמרי מדמיונו של הקורא.
אבל אני מכיר מעריץ מושבע של שר הטבעות וטולקין, אשר מאוד אהב את הסרט. והוא סיפר לי שהדמויות שבחינה ויזואלית נראו בדיוק כמו שהוא דמיין אותן (הוא דיבר בעיקר על גולום והבאלרוג).
הוא גם סיפר לי שיש אצלו ציורים שחבר שלו צייר כשהם היו צעירים, ובהם גולום והבאלרוג נראים בדיוק כמו בסרט.

אני לא יודע אם יש קשר או ששוב מדובר בדמיון דומה של שני היוצרים, אבל גם על העטיפה של התרגום החדש של "אחוות הטבעת" הבאלרוג נראית כמו בסרט.

sivanvs · פורסם: 21:17 22/07/02 נושא ההודעה:

תמיד יש מקרים יוצאי דופן חיוך

שמעתי לא פעם שבזמן ההפקה של שר הטבעות היה להם נורא חשוב שהסרט יהיה כמה שיותר דומה לתיאורים שבספר מבחינת הנופים, התפאורות, הדמויות וכו'...
אבל בכל זאת, יש גם הרבה אנשים שחשבו שהסרט לא הזכיר להם את מה שהם דמיינו בזמן הקריאה...

מסמר חלוד · פורסם: 22:26 22/07/02 נושא ההודעה:

זה כמעט בלתי אפשרי לקלוע לדמיון ( הפרוע לעיתים.. ) של הקוראים.
לכל קורא ( ביחוד בספרים דמיוניים כמו שר הטבעות ) יש אימאג' שהוא בונה לעצמו של הדמויות , הרקע ועולם שלם שבנוי בדמיון כולו. לנסות להעתיק את העולם הדמיוני הזה למדיה חזותית כמו קולנוע היא משימה בלתי אפשרית. את הדיון הזה ניהלתי עם יעל ב'חדשות קולנוע' למי שמעוניין.
צפיה נעימה בכל מקרה.
חתול לבן