יעל מבקרת בקולנוע

[יעל]

אהלן, אתמול ביליתי... לפחות תשע שעות ברכבות. חלק מהן היו גם רכבות לילה.

התובנות שלי מהנסיעה:
1. אנשים הינם מרתקים. כשיש זמן לשבת ולהתבונן בהם, זה טוב כמעט כמו סרט... אם לא יותר!
2. קרוניות המסעדה ברכבות הולכות ומשתפרות. הייתי מופתעת לגלות שאפשר להזמין צלי ירקות אורגניים (!) ברכבת. כמובן שמחממים אותו במיקרו והוא כלוא בתוך מיכל פלסטיק כמו במטוס, ובכל זאת - ימים ירוקים.
3. כאשר רכבת עוצרת ברציף (ואתם מחכים לה כבר חצי שעה בקור), כדאי למהר לעלות עליה לפני שהדלתות נסגרות. אחרי שהן נסגרות זה כבר אבוד ודמעות לא יעזרו. כמובן, כאשר מדובר ברכבת הלילה האחרונה זה עניין מצער ביותר...
4. העניין המצער הזה יכול לעלות בעשרות (נו טוב שלוש) החלפות רכבת באמצע הלילה, כמה שיחות מפתיעות, וגם לא מעט כסף (כי את החלק האחרון נאלצתי לעשות במונית - או לחכות עד הבוקר בתחנה הקרירה... )
5. על בסיס אינדיווידואלי כולם נהדרים, נפלאים, והכל - אבל על בסיס תרבותי השוויצרים הם פשוט מותק לעומת הגרמנים: הם חייכנים, נעימים, קלילים, ולא כל כך כבדים, רציניים וחמוצים. כמובן שזה אינו מדגם מייצג, רק הרגשה, אבל בכל זאת. אני מרגישה הרבה יותר "בבית" בקרב השוויצרים.
6. תנסו פעם לעלות לאוטובוס, ולהגיד "שלום" כשאתם מתיישבים ליד מישהו ו"להתראות" כאשר אתם קמים לרדת. זה כל כך הגיוני, כל כך מתבקש למעשה... קצת אינטראקציה אנושית במקום מכנית. אמנם זה לא תמיד קורה כאן, אבל בהרבה מקרים כן. זה לא "אומר" הרבה, אבל זה נעים.

[William Wallace]

איפה את מתגוררת בשוויץ יעל?
יש הרבה אנשים מרתקים ברכבות תחתית כמו שאמרת.
בלונדון ראיתי כמה כאלה,ובהולנד היה אחד שדיבר עם שקית (הוא היה לא הכי צלול... אבל מאוד מצחיק! ).