יעל מבקרת בקולנוע

[צבי]

בין הסרטים החדשים שעולים השבוע נמצא "אהבות פתוחות". את תקציר העלילה אפשר לקרוא בידיעה של אורן -
http://www.movies.israel.net/forumnew/viewtopic.php?t=971

ראיתי את הסרט השבוע בטרום בכורה בסינמטק ואני ממליץ עליו בחום רב. זהו סרט "דוגמה", ובין הטובים שבהם לדעתי. כנראה שמשהו בפילוסופיה הזאת באמת משליך על התחושה שמקבלים בסרט. זהו סרט מאוד אנושי, נוגע ללב, אמין, עצוב, אבל גם עם לא מעט קטעים מצחיקים. המשחק מצוין, וכך גם הצילום והעריכה המינימליסטים אבל המאוד יעילים.
וכבונוס, יש גם פסקול טוב, של זמרת אינדונזית בשם Anggun.
לכל מי שסגנון כזה מדבר אליו - כדאי מאוד ללכת!
אשמח לשמוע תגובות ממי שראה.

[Oren]

ולמי שרוצה לדעת קצת יותר על "סרטי דוגמה", יש הסברים בביקורת של יעל ל"החגיגה" ובדיון הזה בפורום.

[נור]

חזרתי עכשיו מ"אהבות פתוחות" ואני מצטרפת להמלצות. בכלל, יש משהו בסרטים של "דוגמא" שיוצרים קולנוע שמאפשר לקהל למצוא את עצמו בתוכו. אין התעסקות באיפור ובשיער, והשחקנים נראים כמו אנשים ברחוב. גם כשהם יפים, זה לא המראה של בראד פיט, זה יופי של אנשים בשר ודם. מאגי ב"אהבות פתוחות" למשל (שעשתה את האחות הקטנה ב"החגיגה". בכלל הרבה שחקנים מ"החגיגה" משחקים באהבות. בשלב מסוים הלל, שישב לידי לחש לי שזה כמו איבגי אצלנו, יש להם קצת שחקנים אז כולם משחקים בהכל ) יש לה עור מחוטט, שיער בלתי אפשרי והיא בהחלט לא רזה כנדרש. והיא עדיין אישה יפה ושחקנית אדירה.

ואגב, כמעט נדמה שהבמאית, סוזן ביאר, ראתה או קראה את "לא שם זין" שלנו - ההתמודדות של ססיליה ויואקים עם הפציעה והנכות כמעט זהה לזו של רפי ונירה.