קזבלן
נכתב ע"י יעל בתאריך 7/5/08

בכלל רציתי לראות את "בלוז לחופש הגדול", סרט שהיה מאד אהוב עלי וראיתי אותו כאשר יצא לאקרנים בשנת 1987. רציתי להתחבר אליו שוב, לראות האם הדמויות עדיין נוגעות לליבי, ואיך משתקפת דרכו החברה הישראלית, איך אני מבינה וחווה אותו כיום... אבל למול כיף התקווה של ה"אוזן השלישית" התנפצו משאלותי כגלים עלי חוף. כלומר, סיפרו לי שאי אפשר להשיג את הסרט בשום פורמט – לא וידאו, לא DVD. נאדה. גורנישט. בחמש הדקות שנותרו טרם סגירת האוזן, שוטטתי בחנות, כאשר אני משוחחת בטלפון הנייד עם מידן (ששמר על המכונית עם המהבהבים בחוץ) ודנו בזריזות מרובה בשאלה - איזה סרטים לקחת?

יצאתי מהאוזן עם שלושה סרטים, "קזבלן" (אותו מעולם לא ראיתי), "נקם אחת משתי עיניי" (התיעודי, על הכיבוש והסכסוך הישראלי-פלסטיני), ו"זמנים מודרניים", של צ'רלי צ'פלין (שסבתא שלי, ז"ל, מאד אהבה). אני חושבת שלא היה מעולם אדם, ולא יהיה אדם (גם אם האנושות, והאוזן השלישית בפרט, ימשיכו להתקיים עד קץ כל הימים), שיצא עם שילוב סרטים כל כך מוזר מספריית וידאו. מה אתם חושבים?

תשמעו, אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לכתוב על הסרט ההזוי הזה, שהצליח בישראל בשנות ה-70' עד מאד. אתחיל, בהיסטוריה. האבולוציה של קזבלן מתחילה בהיותו מחזה (מאת יגאל מוסינזון, יוצר "חסמב"ה"), לאחר מכן מחזמר (בהפקתו של גיורא גודיק), ולבסוף סרט (כשמנחם גולן הוא התסריטאי/מפיק/בימאי). המחזה הועלה ב-1954, המחזמר ב-1966, והסרט ב-1973. יהורם גאון שיחק את התפקיד הראשי של יוסף סימן טוב, שידוע יותר כ"קזבלן" (או "קאזה"), גם במחזמר וגם בסרט. פער השנים בין המחזמר לסרט יכול להסביר מדוע דמותו של קזבלן נראתה לי מבוגרת מדי ביחס לכך שמדובר בדמות באמצע שנות העשרים לחייה (כך אני מעריכה).

הסיפור מתרחש בשכונה ענייה ביפו, שמיועדת להריסה. השכונה מהווה מעין כור היתוך, מיקרוקוסמוס לחברה הישראלית, או פשוט אסופה של דמויות סטריאוטיפיות מקובצות יחדיו (ואולי כל התשובות נכונות). יש בשכונה עולים חדשים מארצות אירופה השונות, מארצות ערב, ועוד. יש ערב רב של תרבויות, מנהגים, מאכלים ואמונות מאמונות שונות. יש דתיים (יותר ופחות), יש עניים (יותר ועוד יותר). וכולם מדברים בקולניות ובוולגריות, נראים כמו הסטריאוטיפ של הסטריאוטיפ, ומדגישים ללא הרף את היותם יהודים - לא משנה מהיכן באו.

ואיפה סיפור האהבה? טוב, אז יש את רחל, בחורה צעירה, אשכנזיה טובת מראה ולב, ויש את קזבלן, המרוקאי, שמחזר אחריה בחוסר חינניות. הוא בא עם כל החבורה שלו, ומול חלון בית הוריה דורש שתגיד לו "בוקר טוב". אני לא אהבתי. בהמשך כמובן שקורה קצת יותר ביניהם. העלילה מסתבכת משום שלרחל יש גם מחזר הונגרי מבוגר ודי דוחה, שמנסה לבקש את ידה, די בכח. בנוסף, אבא של רחל מאד מתנגד למחזר המרוקאי, "הקרימינאל" (אבל הוא באמת די קרימינאל). ברקע של הסרט מצויה הסכנה של הרס השכונה, וניסיונות של התושבים להציל את בתיהם. למרות שאולי רבים מכירים את הסרט, אני מעדיפה שלא לספר פרטים נוספים על העלילה.

הסרט בנוי כמעין מחזמר והדמויות מדי פעם פוצחות בשירה ובריקוד. אכן תמונות קשות. חוץ מהריקודים המחרידים שבסרט (ואני מאד חובבת ריקודים וסרטים עם ריקודים, ראו מקרה "לאגאן"), אני חושבת שהבעיה העיקרית היא, שהסרט שטחי מאד. הדמויות מאד חד ממדיות, ובעצם יש רק קטע אחד בסרט בו הרגשתי שיש חשיפה עמוקה יותר לנושאים שבהם הסרט התיימר לעסוק: העדתיות, הגזענות בין יהודים, והאכזבה והמרירות שנובעת מכך. מדובר בדיאלוג שמתרחש בין "קזבלן" לבין איש המשטרה, מפקדו לשעבר, בו נחשפים פנים נוספים של האדם קזבלן, אדם שחש רגשות אמיתיים, שמופיעים למספר דקות מבלי שהם מיופייפים, ומבלי שהם מוסווים על ידי הוולגריות הקולנית והבדיחות סרות הטעם, שמלוות את הסרט לכל אורכו. בעיה נוספת היא שהסרט ארוך מדי ומשעמם. הוא משעמם ממש מתחילתו.

חשבתי על כך שהסרט עוסק בנושאים מאד רגישים, שהיו חיים מאד וכואבים מאד (ואולי לא מדוברים מספיק) בשנות החמישים, כאשר במדינת ישראל הצעירה התרחש מפגש של תרבויות שונות מאד. מפגש של שפות, של ערכים, של ציפיות (לחיים דתיים בארץ הקודש? לחיים חילוניים במדינת לאום?), תסכולים מול המציאות הקשה, ומשא של "טראומות" שונות מארצות המוצ. האם היהודיים האירופאיים התייחסו אל היהודים ממדינות ערב כפרימיטיביים? האם התרבות שלהם נראתה להם נחותה? סביר להניח שכן, ואני חושבת שעד היום יש שרידים לכך שה"מזרחיים" נמצאים במעמד נמוך משל "האשכנזים". כמובן שבינתיים נוספה גם העלייה הרוסית והעלייה האתיופית, קבוצות שגם הן נמצאות כרגע די בשפל.

הנושא העדתי בישראל הוא נושא שחשוב לעסוק בו, אבל אני לא חושבת ש"קזבלן" עושה זאת בדרך בעלת משמעות, או כזו שתורמת להבנת ההשפעה שהיתה לכך על החברה בישראל. מעניין בהקשר זה שאין בסרט בכלל דמויות או אזכור לערבים, ואני חושבת שזה מעיד על קושי לעכל את המורכבות הנוספת, מעבר לכור ההיתוך "היהודי", לנוכחות ולהשפעה של הערבים על הפסיפס התרבותי בארץ.

נושא נוסף ששמתי לב הוא היחס לנשים. הסרט, מבלי דעת לדעתי, הינו מאד וולגרי, וכולל מספר קלוז-אפים תמוהים (על גבול הפורנוגרפיים) אל עבר איזורים אינטימיים (ללא עירום). כמו כן, גברים בסרט לא שואלים נשים מה רצונן, אלא קובעים עבורן, ויש תחושה שנשים הן מעין חפץ (שכדאי מאד שיוליד בנים, ולא בנות). ברור לי שכיום זה לא היה "עובר", אבל כנראה שזה משקף הלך רוח רווח (לא מודע או מפורש) שהיה קיים בחברה בעבר. בקיצור, מעבר לבעיות הגלויות שהסרט "קזבלן" מציג, אפשר לעלות על עוד הרבה מאד בעיות נוספות שאינן בתוך הסרט, אלא נמצאות במטה-פרשנות שמתייחסת גם למה שנעדר ממנו, או למה שזוכה להתייחסות טבעית מדי.

מידן ואני לא ידענו את נפשנו במהלך הצפייה. בהתחלה צחקנו בטירוף, אחר כך התלוננו וקיטרנו, והמשכנו לצחוק, בסוף פשוט כבר רצינו שיגמר (היתה תחושה שלא יגמר לעולם, וספרנו דקות על צג ה- DVD עד לסיום). במשך רב הצפייה או שהשתעממנו, או שפשוט לא האמנו למה שאנו רואים מול עינינו...