הסיכום של צבי
|
בשנת 2002 ראיתי הרבה מאוד סרטים. כיסיתי את עלות המנוי שלי לסינמטק כבר אחרי חודש אני חושב. הייתה שנה די מעניינת. יצא לי לראות הרבה מאוד סרטים טובים שהם לא מהמיין-סטרים של הוליווד. אני לא יודע אם מדובר בתופעה עולמית (יש יותר סרטים כאלה), ארצית (יותר סרטים כאלה הובאו לארץ), או אישית שלי (אני הלכתי לראות יותר סרטים כאלה). סרטים "זרים" שאהבתי (שבהם אני כולל סרטים שמקורם אינו ארה"ב או ישראל): "דבר אליה", "איטלקית למתחילים", "ארוכה הדרך הביתה", "כאוס", "לנטנה", "סיבוב אחרון", "בלאדי סאנדיי", "שטח הפקר", "אני בלעדייך". סרטים עצמאיים או לא-הוליוודיים-טיפוסיים, סרטים "קטנים" שאהבתי: "דינר רש", "העולם שבפנים", "המזכירה", "הדברים הבטוחים". שני סרטים "אלטרנטיביים" שראיתי בפסטיבל הקולנוע בי-ם ושראויים לציון: הטוב: "הכל אודות לילי צ'ו צ'ו" היפני עם המוסיקה המהפנטת ועם מבט מעניין על החברה היפנית. הרע: "יפן" - סרט מקסיקני שהיה הסרט הגרוע של השנה מבחינתי, אבל בגלל שכנראה אף אחד מהקוראים לא ראה אותו, אני עוד אבחר סרט גרוע אחר. היו גם הרבה סרטי המשך: המפתיע לטובה היה "דרקון אדום" (אחרי שבשנה שעברה ציינתי את "חניבעל" כסרט הגרוע של השנה). "שר הטבעות שני הצריחים" היה בסדר, אבל מאכזב קצת. "הארי פוטר וחדר הסודות" היה עוד מאותו דבר קצת סתמי. והגענו לסרטים הטובים ביותר של השנה לטעמי: "דבר אליה", הסרט של אלמודובר שהכי אהבתי, וכמו בכל השנים האחרונות - בחירה מוצלחת לפתיחת הפסטיבל בי-ם (היתה חוויה, למרות שסבלנו שם בגלל הצפיפות). "כנפיים שבורות", הסרט הישראלי הטוב של השנים האחרונות. "הדרך לפרדישן", שהוא ללא ספק תאווה לעיניים, עם כמה תמונות בלתי נשכחות, אבל גם סרט מוצלח באספקטים האחרים. "דו"ח מיוחד", סרט המד"ב/מתח הטוב של השנה. "רווק + ילד", הסרט שהכי עשה לי מצב רוח טוב. אבל ללא ספק, מעל כולם, נמצא "מולהולנד דרייב". סרט שהוא חידה, שלמרות שלא פשוט להבין אותו, האווירה שלו, המראות והצלילים, שואבים אותך לתוכו בצורה טוטאלית. סרט שלא יוצא מהראש. והסרט הגרוע: אני בטוח שהיו סרטים הרבה יותר גרועים, אבל מבין הסרטים שראיתי, "סיינס" היה האכזבה הגדולה שלי. האם החוש השישי היה הברקה חד פעמית? |