השנה הזו עמדה מבחינתי בסימן מעבר מהמסך הגדול אל המסך הקטן, וזאת עקב רכישת מערכת קולנוע ביתית, אשר אפשרה ליעל (שלי) ולי להמיר את חברתם של הערסים הצעירים מקולנוע גיל לחברתם של פיירי ופיץ', הלא הם הכלבה והחתול שלנו.
הסרט המאכזב ביותר השנה היה "גברים בשחור 2". אמנם לא ציפיתי לחוויה קולנועית שתשנה את השקפת חיי, אך קיוויתי להעביר ערב קליל ומבדר אל מול המסך. לצערי, עלילת הסרט היתה רדודה מאוד, ולמעט כמה גיחוכים קלים, גם די משעממת. נותרתי עם הרגשה שמפיקי הסרט חיפשו לעשות קופה קלה, ואפילו לא התאמצו לשחזר את הצלחת הסרט הקודם.
סרט בולט במיוחד לא היה לטעמי השנה, אך היו כמה שכדאי להזכיר:
- מ"שר הטבעות: שני הצריחים" נהנתי אף יותר מקודמו (אולי מכיוון שכמה ימים לפני הצפייה בו לקחנו הבייתה את "אחוות הטבעת" לצפייה חוזרת, ולכן הצלחתי הפעם להבחין בין שמות הדמויות, ואף לסווג אותם לפנים הנכונות באחוזי הצלחה גבוהים יחסית).
- "כנפיים שבורות", ו"דבר אליה" היו מרתקים ומרגשים, ואף עברו את המבחן הקריטי של עמידה ברף הציפיות הגבוהות שנוצרו עקב הביקורות המצויינות ששמעתי לפני הצפייה.
- "פרידה" היה סרט מושלם בחציו הראשון, עם פסקול מהפנט ועריכה מקורית. בחלק השני העלילה החלה לרוץ, כאילו חייבים לדחוס כל פרט מחייה אל תוך שעה וחצי, ובעקבות זאת איבד הסרט את הפוקוס, ואת אופיו המיוחד.
בתחום הקלילים והחביבים זכו "צריך שלושה לטנגו", ו"זולנדר" אשר אני לא בטוח שיצאו אל המסכים השנה, וגם את עלילתם המדוייקת אני כבר לא ממש זוכר, אך מילאו שני ערבים מהנים עם יעל וחיות המחמד בבית.
ולסיום, את פרס הפסקול האמין ביותר קטף השנה הסרט "Chicken Run", אשר גרם לפיירי לרוץ אל הדלת בנביחות בכל פעם שכלבי השמירה מנעו מהתרנגולות לברוח מהחווה.
<<< לסיכום של צבי
[חזרה]
לסיכום של ארנן >>>
|
