הבועה
נכתב ע"י יעל בתאריך 2/9/06

ה"הבועה" סרטם של איתן פוקס (בימוי ותסריט) וגל אוחובסקי (תסריט והפקה), שהביאו לנו גם את "יוסי וג'אגר" ואת "ללכת על המים" חיכה לי מתחילת המלחמה ועד כמה שבועות אחרי סופה. כפליטה חיפאית שנדדה בין תל אביב הבועה לירושלים הבירה, לא התאים לי בזמן המלחמה לראות יותר מדי סרטים בכלל, וסרטים שעוסקים בבועה התל אביבית בפרט, אז חיכיתי שיבואו ימים טובים יותר...

הסרט "הבועה" עוסק בהרבה נושאים במקביל: אהבה בין גבר לגבר, אהבה בין יהודי לערבי פלסטיני, תל אביב "השינקינאית" מול שכם, רייב פרוע בים מול מסיבת חינה מסורתית, אוכל של "אורנה ואלה" מול עגבניות חתוכות עם שמן זית...

נועם, יהלי ולולו הם שותפים לדירה ברחוב שינקין בתל אביב. נועם ויהלי הם הומואים, אבל לא זוג. לולו מאוהבת בבחור, אבל חוששת שאם תשכב איתו, הוא יאבד עניין ויעלם... נועם עובד ב"אוזן השלישית" (כשהחנות היתה בשינקין), יהלי עובד במסעדת "אורנה ואלה" (לביבות בטטה זה ה"ספציאלטה"), לולו עובדת בחנות סבונים ("זה בריח לימון או למון גראס?") ובזמנה הפנוי מעצבת חולצות וכרזות וחולמת על קריירה כמעצבת בינלאומית.

בזמן שנועם עושה מילואים במחסום בשטחים, אחת הנשים אשר מעוכבות לבדיקה במחסום כורעת ללדת. באותה סיטואציה, נועם פוגש את אשרף, פלסטיני משכם. יחד הם מנסים לילד אותה, אך הסוף הינו טראגי - הילד נולד מת או מת תוך כדי הלידה (המקרה, מבוסס על סיפורים אמיתיים). כאשר נועם חוזר לתל אביב, הוא לוקח את המראות הקשים מהמחסום איתו. הוא מופתע (אבל אולי לא מספיק מופתע!) כאשר אשרף מגיע לדירתו כדי להחזיר לו את תעודת הזהות אשר שמט. הם מתאהבים.

הסרט ממשיך לגעת במורכבות סביב ההומוסקסואליות של אשרף ומשפחתו אשר אינה יודעת זאת. עולים זיכרונות ילדות של אשרף ושל נועם, אשר מביאים מנקודת מבט ילדית רסיסים של הסכסוך והכיבוש. הסרט אפילו לוקח אותנו להצגה שמתרחשת במחנה ריכוז, ועוסקת באהבה של שני גברים הומוסקסואלים. מעבר לאותם נושאים, העלילה של הסרט הולכת ומסתבכת עד לדקה האחרונה של הסרט.

בשעה הראשונה של הסרט התחושה שלי היתה שהזמינו אותי להתאהב - הסרט זורם, הדמויות מקסימות וכובשות, המעברים בין הסצינות נכונים, ויש לא מעט הומור, צבע, ומוסיקליות שתורמת הרבה. נהניתי וצפיתי בעניין בכל מה שקורה על המסך בלי להיות עסוקה בדבר פרט לעצם הצפייה. בשעה השנייה הסרט נהיה מורכב יותר, כבד יותר, אנחנו כבר לא בפאזה של ההתאהבות (לא בסרט ולא בין הדמויות) - אנחנו עכשיו באמצעה של מערכת יחסים לא פשוטה שמעוררת הרבה שאלות. נועם ואשרף הם שילוב קצת בלתי אפשרי, אבל גם לי כצופה היו נקודות שחשתי תחושות לא נוחות.

תהיתי האם הסרט מנסה להציג מציאות ריאליסטית או שהוא סוג של משל מודרני. הרגשתי שיש כל מיני רמזים להיות הסרט משל או מעין סיפור אגדה: היות הסרט סיפור אהבה, צירופי המקרים הרבים שמתרחשים ומחברים בין הדמויות, קטעי זכרונות מהורהרים אשר משולבים בו, העובדה שדמויות שונות מייצגות פנים שונות של הישראליות, ואפילו שם הסרט - "הבועה" - מלמד שכאשר אנחנו קונים כרטיס לסרט, אנחנו נכנסים למעין עולם מבודד ומנותק מהמציאות. בנוסף, שתי הדקות האחרונות בסרט, היו מקסימות ושובות לב, והעבירו תחושה סיפורית-אגדתית.

כאשר אני מבינה את הסרט כמשל, הצורה בה מוצג מעגל הדמים והשנאה נראית לי חכמה בפשטותה ובהירותה: כל צד נפגע, הפגיעה מגבירה את העוינות והשנאה, דבר שמוביל ליותר פעולות איבה המביאות לפגיעות נוספות... שורשי השנאה הינם עמוקים ומתחילים בילד שרואה את אביו מושפל, או בשואה, שמצויה בתוך כולנו... והכאב כל כך עמוק עד שקשה מאד ליצור שינוי בהתייחסות אל האחר.

לעומת זאת, אם הסרט אינו מביא לחיים עולם שנושק למציאות, אלא מתיימר להציג את המציאות עצמה - הצגת הסכסוך הישראלי-פלסטיני הינה פשטנית מדי והדמויות נראו לי לעיתים לא מורכבות מספיק. בנוסף, קשה לי לקבל שינויים באישיות ובהתנהגות הדמויות כאשר אלה נראים לי לא הולמים (הכוונה הינה לסוף הסרט). קל לי הרבה יותר לקבל שהבמאי/תסריטאי מפעיל את הדמויות בדרך שמפתיעה אותי, כאשר אלה מייצגות חלק מפאזל, מרעיון, ממשל.

כך או כך, זווית התבוננות על המציאות הישראלית היתה עבורי מעניינת, ואהבתי את השילוב של המרגש עם הציני. לאחר הצפייה חשבתי שהייתי רוצה לדעת יותר על הכוונה של יוצרי הסרט. איך הם הבינו את הדמויות? מדוע הם בחרו בסוף המסוים הזה לסרט ולא בסוף אחר? האם ה"בועה" עבורם הינה יותר אהובה, מוכרת, אותנטית, או יותר מגבילה, מגוחכת, ולא אמיתית? בשבילי כצופה היא נראתה כמו הכל ביחד.

המשחק בסרט מצוין, במיוחד של אוהד קנולר כנועם, אבל גם יוסוף סוויד ואלון פרידמן (אשרף ויהלי) טובים. סיפור האהבה בין נועם לאשרף מרגש, וכולל מחוות רבות של אינטימיות שהיה לי נעים לצפות בהן. סיפורי אהבה הומוסקסואליים תמיד מלמדים אותי משהו על עולם שאינו מוכר לי ובתחום הזה אני סומכת על גל אוחובסקי ואיתן פוקס שיציגו את הסיפורים והקטעים בצורה אמינה. לסיכום, הסרט היה עבורי מהנה, מעניין, מצחיק, מרגש לעיתים, מרגיז לפעמים, מכאיב גם, ובעיקר עורר אצלי שאלות שהצריכו ממני להמציא "תיאוריות" משלי אודות כוונת יוצרי הסרט. אבל... אולי זו הגדולה של האמנות, אשר מאפשרת לשאול "למה התכוון המשורר?" ואז בכל זאת לנסות לענות את התשובה שלך.

!ללכת


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של יעל
4 stars
דרוג משותף גולשים [50 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


The Bubble
To The Bubble official website