יעל מבקרת בקולנוע

יניב חקמן · פורסם: 19:23 5/10/02 נושא ההודעה:

"הדרך לפרדישן" מספר על מסע בריחה של מייקל סאליבן (תום הנקס), מחסל בכיר במאפיה האירית ובנו הבכור, שבצורה סמלית ביותר עונה גם הוא לשם מייקל, בשנת 1931, כשהשפל הכלכלי בשיאו (אני לא אכתוב למה וכתוצאה ממה החליט סאליבן לברוח עם בנו, מכיוון שזהו איזשהו ספוילר). במהלך המסע נגלים היחסים בין האב לבן, וכמו כן בין מייקל סניור למאמצו, ג'ון רוני (פול ניומן, במשחק מדהים) אחד מ"מושכי החוטים" במאפיה.

אני חייב להודות שביקורתה של יעל היא אחת מהרבה מאוד ביקורות לא טובות על הסרט, ולעומת זאת ישנן הרבה מאוד ביקורות מצוינות עליו. לכן הגעתי למסקנה שאת הסרט או שאוהבים, או שלא אוהבים. אין באמצע. זהו סרט שתלוי איך מסתכלים עליו, מאיזה היבט קולנועי.
אני מלכתחילה הסתכלתי עליו בצורה שהתאימה לי וגרמה לי להרגיש שאני צופה ביצירת מופת.

נפעמתי מהדקדוק בפרטים הקטנים, שהם בעצם כל כך חשובים להשרות אווירה, עצרתי נשימתי לאור הצילום הגאוני והמבריק של קונראד הול, ליבי מחא כפיים להופעה, לליהוק ולמשחק של כל השחקנים ובמיוחד של פול ניומן וטיילר הוקלין הילד, ומעל הכל, אמרתי "תודה" לסם מנדז שהוא יוצר סרטים כאלה שהם בעצם יצירות מופת.

לסרט הגעתי עם ציפיות מאוד מאוד גבוהות, מקרה הזכור לי לא כל כך לטובה מ"נפלאות התבונה" (שהוא אמנם סרט טוב אך מבחינתי קצת מאכזב). כבר מהדקה הראשונה הרגשתי שאני נמצא בעולם של התקופה לפני 70 שנה. ואז לאט לאט נכנסתי לסיפור. סאם מנדז (במאי "אמריקן ביוטי" כמובן) יוצר בסרט אווירה מלנכולית ואפלה כבר ברגע הראשון של הסרט, גם הודות לפסקול הנהדר והמרשים של תומאס ניומן. העלילה, זורמת לאט, אולם הדיאלוגים המשובחים מפתחים את הקונפליקטים והבעיות הקשות של הדמויות בסרט.
היחסים בין אבות ובנים והצורך הגדול שלהם אחד בשני זהו הנושא המוסרי המרכזי שעולה בסרט, כתוצאה ממסע הבריחה הזה. הסיפור פשוט, מסופר באופן פיוטי למדי. צורת הבימוי פשוט גאונית.

יש לי עוד הרבה מאוד מה לכתוב על הסרט, אבל אני צריך לחשוב המון בשביל להוציא את כל הסמלים וכל רעיונותיה ופנינותיה של יצירת מופת זו. לכו לסרט, אני לא יודע אם תהנו לאור הביקורות השנויות במחלוקת, אבל אני אומר דבר אחד: בראבו סאם מנדז.

זה הדירוג שלי 1010, וידוע שאני לא נותן דירוג כזה בקלות.

קרן · פורסם: 19:34 7/10/02 נושא ההודעה:

הי יניב,

מסקרן אותי, בגלל הפער בין הציון שלך לציון של יעל לסרט, אם תוכל לציין כאן מספר סרטים שאתה אוהב ואולי כמה שלא אהבת.

"אמור לי איזה סרט אתה אוהב ואומר לך מי אתה..."

מסקרן אותי,
חיוך

יניב חקמן · פורסם: 14:59 12/10/02 נושא ההודעה:

קרן
להלן הודעה שכתבתי באחד מהנושאים בפורום. חשוב לציין שאת ההודעה כתבתי לפני שראיתי את "הדרך".

1. מגרש השדים - סרט שמשרה בך את האווירה שלו, מכניס אותך לתוך העלילה שלו ומרתק אותך מההתחלה עד הסוף עם המשחק המדהים של אלן ברסטין,ג'ייסון מילר, לינדה בלייר המדהימה, ולי ג'יי קוב, הסיפור הפסיכולוגי והמתקתק של וויליאם פיטר בלאטי, הצילום המפחיד של אוון רוזמן, המוזיקה הבלתי נשכחת של מייק אולדפילד, ומעל הכל הבימוי הגאוני של וויליאם פרידקין.

2. חומות של תקוה - לטעמי זוהי הדרמה המודרנית הטובה ביותר שיצאה עד עכשיו. ספק אם סרט יוכל לגרום לי להתרגש כל כך, להנות כל כך, ובנוסף להראות כמו מציאות על גבי מסך.

3. 12 המושבעים - הסרט הגדול ביותר שיצא בטכניקת ה"שחור-לבן". כל כך מרתק, כל פרט ופרט מכניס אותך למחשבות והרהורים, מן רצון לחקור בעצמך, ממש כמו המושבעים. לומאט הוא יוצר מופתי, פשוט ככה.

4. הסיפור שאינו נגמר - זהו סרט שכל פעם שאני חושב עליו הוא עושה לי צמרמורת בלב. בשבילי הוא סרט הפנטזיה הטוב והקלאסי ביותר שיצא, עם כל המצויינות של "שר הטבעות". בעיקר בגלל הנוסטלגיה.

5. 400 המלקות בילי אליוט אני והחברה - קשה לי להחליט מבין כולם מי יותר טוב. שלושתם סרטי התבגרות והתמודדות בגיל הקשה ביותר בחיים. הראשון אולי הכי טוב, של טריפו הגדול, סרט קשה וכבד המראה כמה מסובך יכול להיות הגיל הזה. השני, הסרט המפתיע ביותר של השנה ההיא, הוא עוד סרט מצויין על התמודדות עם קשיים הנוצרים כתוצאה מדבר רצוי אך לא מקובל, במיטב המסורת של הסרטים הבריטיים, והשלישי הוא אולי הקלאסי מכולם, מרתק ועשוי כמו שצריך, כולם סרטים מרגשים הדנים באותו נושא ולכן לא יכלתי לבחור מבין שלושתם.

כמובן שיש עוד הרבה סרטים שאהבתי מאוד מאוד, חלקם גם צויינו כאן, גדולים של היצ'קוק וכד', אך אני חושב שאלו שכתבתי כאן הם הטובים ביותר. מקווה שעוד מישהו חושב כמוני.

יניב חקמן · פורסם: 22:15 12/10/02 נושא ההודעה:

ראיתי היום את הסרט בפעם השניה, בקולנוע, ואני חייב להודות שנהנתי יותר מבפעם הראשונה.
זהו אחד מהסרטים הגדולים ביותר בכל הזמנים. זה מה שאני חושב. שום משפט בדיאלוגים לא מיותר- כל משפט מלא משמעות ועוצמה, סרט פשוט ענק.

צבי · פורסם: 2:03 11/01/03 נושא ההודעה:

הנה אני מחדש נושא ישן בפורום.
ראיתי את הסרט היום והתרשמתי מאוד. לדעתי זה אחד מהסרטים הכי טובים של השנה. הצילום הוא אכן מיוחד במינו ויש בסרט כמה סצינות בלתי נשכחות. וטום הנקס אפילו מצליח לא להיות מעצבן. גם הפסקול טוב מאוד.
היה נדמה לי שזכרתי קטילה של יעל, אז מייד חזרתי וקראתי את הביקורת וראיתי שהקטילה היא עוד יותר קטלנית ממה שזכרתי. יעל, אני לא זוכר עוד סרט שכל כך לא הסכמנו עליו...
אולי זה סרט שלא מתאים לראות בשוויץ השלווה

אבל אני באמת ממליץ לך לראות שוב, אולי תשני את דעתך.
לאחרונה גיליתי שהמצב שבו רואים את הסרט וכל מיני תנאים סביבתיים עשויים להשפיע מאוד על ההנאה מהסרט...

יעל · פורסם: 21:21 11/01/03 נושא ההודעה:

תראה, יש סיכוי שאם הייתי רואה את הסרט בנסיבות אחרות אולי הייתי פחות סובלת. קשה לי לחשוב שהייתי אוהבת את הסרט, אבל - אלהים גדול אז מי יודע? בכל מקרה, בגלל שכל כך לא נהניתי קשה לי לשכנע את עצמי לראות את הסרט שוב ולו כדי להווכח ש"טעיתי". (ואני מקווה שלא משתמע מכך שאני חושבת שטעיתי... אני רק באמת יודעת שלסרטים יש נטייה משונה להשתנות בהתאם לזמן ולנסיבות בהן צופים בהם. ואי אפשר לראות את אותו סרט פעמיים...)

אגב, מסקרן אותי איזה סרטים "השתנו" לך בהתאם לנסיבות ומה היו הנסיבות.

[ הודעה זו נערכה על-ידי: Yael בתאריך 2003-01-11 21:23 ]

יניב חקמן · פורסם: 23:10 11/01/03 נושא ההודעה:

אני לא יודע אם ה"תאוריה" הזו אכן נכונה, מה שאני יכול להגיד זה שאני ראיתי את הסרט פעמיים, ובשתיהן הערכתי את הסרט באותה מידה- על סף שלמות.

למרות- שראיתי בשתי הפעמים את הסרט בהפרש של שבוע, באותה עיר, באותו קניון, באותו אולם, באותה שורה ואפילו כסא ליד איפה שישבתי בשבוע שלפני.
בכל מקרה, יעל, אני ממליץ לך להתגבר על החוויה הרעה שעברת ולנסות לראות את הסרט שוב! אני בטוח שתהני ממנו.

שי · פורסם: 14:18 23/02/03 נושא ההודעה:

אחרי שצבי חידש את הנושא בפעם הראשונה ב- 11/01/03, אני מחדש אותו בשנית וזה בעקבות העובדה שהסרט נחת בבלוק-באסטר הקרוב לביתי ביום חמישי האחרון.
אתחיל ואומר כי בתקופה האחרונה יש לי מזל מאוד גדול עם ספריית ה- DVD הזו, ואני מצליח כמעט כל שבוע לראות את הסרט החדש שיוצא לאויר.
ולסרט עצמו:
סרט מעולה עם משחק מצוין של טום הנקס ופול ניומן.
האוירה, הרחובות, המכוניות, התלבושות והאנשים יוצרים אפקט לצופה ומנחיתים אותו בשנות השלושים המוקדמות של המאה הקודמת.
כל-כך נהנתי מהסרט ומהתסריט ואפילו תהיתי האם מדובר כאן בסיפור אמיתי (שאלה שנשאלה כאן).

חמישה כוכבים!!!
_________________
בברכה,

הפועל לב-השרון

William Wallace · פורסם: 23:56 23/02/03 נושא ההודעה:

בינתיים יש לסם מנדז 2 מ-2 ... הצליח מאוד גם עם הדרך לפרדישן וגם עם-אמריקן ביוטי. נחכה ונראה מה יעשה בפעם השלישית...

Oren · פורסם: 23:59 23/02/03 נושא ההודעה:

רגע William, אתה בכלל ראית את הסרט? כי אם לא, אז אני לא מציע לך למהר ולהחליט שהסרט מוצלח - יעל היא לא היחידה שקטלה אותו...

William Wallace · פורסם: 0:05 24/02/03 נושא ההודעה:

אני לא דיברתי על עצמי,דיברתי על סם מנדז והמדיה... עוד לא ראיתי את "הדרך" עדיין... אני יקח אותו בקרוב כי הוא יצא עכשיו. את אמריקן ביוטי אהבתי.
הוא בינתיים הצליח ב-2 הסרטים שלו לספוג ביקורות טובות ולהיות מועמד לאוסקרים (יש לו גם אחד על "אמריקן").
אני ממש לא יודע אם אני יאהב אותו גם. אני יתן תשובה בקרוב.
כמו שאמרתי גם לפני- גם על טראפיק היה ביקורות טובות ואוסקרים אבל שנאתי את זה,אז אני לא מסתכל בכלל על ביקורות וכאלה.אני בדרך כלל מכיר כבר את הסרטים שמגיעים ויודע למה אני עומד להיכנס. בכל מקרה- רק אמרתי שהוליווד בינתיים אוהבת את סם מנדז...