הוסטל
נכתב ע"י רועי בתאריך 19/02/06

[יעל:] רועי ואני לומדים יחד לתואר שני בפסיכולוגיה - לימודים מרגשים, מרתקים, עמוסים, ולעיתים גם קצת מערערים... אין פלא שבמהלך חופשת הסמסטר, אנו מחפשים קצת הזדמנויות "להתפרק". באחת משיחותינו בנושא: "חופשת הסמסטר לאן?" הסתבר לי שעבור רועי צפייה בסרט אימה מדמם מהווה בילוי ראוי שיכול לסתור עוגמת נפש ממבחן מתיש בדיאגנוסטיקה. כאשה ענוגה "הוסטל" לא נראה בדיוק הסרט עבורי, אך בכל זאת חשבתי שהעולם צריך לדעת כיצד גבר (עם קיבה חזקה) חווה את הסרט. והנה הביקורת...

כמו כל גבר מהדור השלישי (כלומר רגיש, אלגנטי ורק מעט שעיר) גם אני למדתי להנות מהדברים המעודנים שיש לעולם להציע. דברים כמו סושי, שיחות על יחסים ומוזיקת ג'אז רכה. אך מכיוון שבמעמקי גבריותי שוכנת רוחו של האדם הניאנדרטלי, מפעם לפעם גואה בי הרצון לשים בצד את כל הסושי והגוצ'י ולבלוס סטייק עסיסי. מבחינה קולנועית, סרט האימה "הוסטל" שקול לסטייק. מדמם. מאוד.

בצהרי יום שישי בהיר במיוחד הזדמן לי לצפות בסרט כשאני נטול פופקורן (מסיבות שאינן קשורות בקמצנות אלא בעצלות - המזנון היה רחוק מדי מהמושב שלי) או חברים לצפייה, והעובדה שנהניתי מאוד, על אף התנאים הקשים הללו, אומרת הרבה (הן על הסרט והן על המצב הנפשי הרעוע בו הגעתי אליו).

הסרט מתאר את מסעם של שלושה חברים, שני בוגרי קולג' אמריקאים ואיסלנדי מוזר אחד, ברחבי אירופה, בחיפושם אחר אהבת-אמת. אוקיי... אהבת-אמת וזיונים... אלא שהדברים, כצפוי, משתבשים בשלב מסוים והמסע ההדוניסטי הופך מסויט. הסיפור מתחיל באמסטרדם, שם, אחרי לילה מעושן במיוחד, פוגשת החבורה בחור רוסי שמספר להם על הוסטל חלומי, אי-שם בסלובקיה, בו מצויות נימפומניות הידועות בחיבתן לתיירים אמריקאים. החברים ממהרים לנסוע לחור המזרח-האירופאי הנ"ל והמקום אכן מתגלה כגן עדן לגברים מזילי ריר.

יוצרי הסרט עשו מאמץ אדיר לכלול פטמות בכל פריים בחלק זה של הסרט וכמות הציצים שהצופה נחשף אליהם היא מסחרית (ומתחרה רק בזו שהיתה במסיבת הרווקים שלי). בשלב זה האולם נחלק מגדרית, כשהגברים השמיעו אנחות בלתי-רצוניות והנשים העירו הערות ביקורתיות לגבי האנטומיה של השחקניות. אילו הייתי אישה הייתי ודאי אומר שהעירום הבלתי-מתפשר היה גימיק זול ולא נחוץ, אבל כאמור אני גבר ורוח הניאנדרטל מפעמת בתוכי... כפי שניתן להבין, המחצית הראשונה של הסרט היא קומדיית-נעורים וולגרית (נוסח "אמריקן פאי") שמשכיחה מהצופה את העובדה שהוא הגיע לצפות בסרט אימה (טריק מוצלח מאוד, לטעמי, שמעצים את האימה בהמשך). למעשה, המחצית הראשונה היתה כה מוצלחת שהתגבש בי רצון להישאר במחוזות המוארים והקלילים והתבאסתי מעט כשגוונים אפלים החלו לחדור לסרט.

בחלקו השני של הסרט, כשאחד החברים נעלם באורח מסתורי, וההוסטל החביב מתגלה כמלכודת תיירים הבמאי אלי רות' בוחר להציף אותנו, ללא שום רחמים, במראות קשים של עינויים, איברים קטועים וכדומה. בשלב הזה מרבית יושבי האולם נעו בעצבנות בכיסאותיהם, מילמלו לעצמם במבוכה וצפו בסרט מבין אצבעותיהם. אני נשבע שראיתי גם כמה גברים בוגרים שייללו. ההתרחשויות (שכללו שימושים יצירתיים במקדחות ובמסורים חשמליים) היו סאדיסטיות אך הקצב היה מותח וגם ברגעים הקשים נשמרה רוח הומוריסטית (שחורה) שהזכירה לנו שבסה"כ באנו להנות. אומנם זו קלישאה, אבל חווית הצפייה בסרט באמת היתה קרובה לזו של נסיעה ברכבת הרים. אני חייב לציין שיכולת השיפור העצמי של הבמאי מעוררת השראה. ניכר שהוא למד דבר או שניים על בימוי מאז הסרט הקודם שלו, "cabin fever", שהיה די דרעק.

הגיבורים הראשיים של הסרט הם משעשעים וסימפטיים למדי, בניגוד לרוב הדמויות בז'אנר. זה פועל לטובתם (ולטובת הסרט) משום שבניגוד לסרטים אחרים, בהם הצופה ממש משתוקק בשלב מסוים לחיסולם של הגיבורים, בסרט הזה נוצרת אמפתיה כלפיהם וחשש אמיתי לשלומם, שמעלה את רמת המתח בהמשך. הסרט גם מנסה להעביר מסר כלשהו בנוגע לתשוקה הגברית למין ואלימות, אבל האמת היא שהייתי עסוק מדי בלהנות מהעירום ומהרציחות היצירתיות מכדי באמת להבין אותו... כצפוי, סרט כה אלים מעורר תגובות מעורבות. ביציאה שמעתי הרבה נשים מתלוננות בפני הדייטים שלהן על שגררו אותן לסרט. אין מה לעשות, זהו סרט שמיועד בעיקר לגברים. למעשה, הייתי מכתיר אותו כסרט הגברים האולטימטיבי (שני רק ל"בתול בן 40", סרט שכבר משמו ניתן להבין שגם הוא משלב מין ואימה).

אז נכון, לא מדובר בסרט איכות מינימליסטי ורב רבדים, אבל יצאתי מהאולם עם ראש נקי, שמח במיוחד על כך שאני נמצא בת"א ולא באירופה הקלאסית, וזה, רבותי וגבירותיי, הישג משמעותי. אסיים בכך שאומר שאני מוצא את ההגבלה של ההקרנה לבני 18 ומעלה מלבבת. נעים לדעת שישנם עוד אנשים כה נאיביים (כמו החבר'ה במועצת הצנזורה) שלא מודעים לכך שכל בן-תשחורת חשוף היום לפורנו-חיות וסרטוני הוצאה-להורג באינטרנט. להם, ולמפיצים התחמנים שרומזים שזהו סרט חדש של טרנטינו (כאשר הוא למעשה רק אחד משלושת המפיקים-בפועל של הסרט) אני מקדיש את הביקורת הזו.

ללכת - אם יש קיבה חזקה!


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של רועי
4 stars
דרוג משותף גולשים [56 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


HOSTEL
To HOSTEL official website