נאוסיקה מעמק הרוח
נכתב ע"י יעל סיון בתאריך 28/4/2005

Kaze no tani no Naushika





להקרנה של "נאוסיקה מעמק הרוח" הגעתי באופן לא מתוכנן - יותר כמפלט מהמולה מאשר מתוך עניין מיוחד בסרט, עליו לא ידעתי הרבה פרט לכך שזה "סרט של מיאזאקי" ("הנסיכה מונונוקי", "המסע המופלא"). זה היה ביום הראשון של כנס "עולמות", ואני בכלל חיכיתי להקרנה של המחזמר של באפי - הקרנה שלקראתה התכוננתי במשך שנה וחצי ובמהלכה צפיתי יחד עם ברק בכל פרקי הסידרה עד פרק "המחזמר" (עונה שש, פרק שבע).

הגעתי לכנס מוקדם יחד עם אורן, בעיקר כדי לספוג "אווירת כנס" - הסתובבתי, התחבקתי, התקשקשתי, שוחחתי, התעלמתי, הצטחקתי, דברתי, חייכתי, התעייפתי. מתישהו לקראת שבע בערב, 3 וחצי שעות לפני תחילת המחזמר, כל מה שרציתי לעשות זה למצוא מיטה או ספסל להשתרע וללכת לישון. אז מה עושים? מיטה לא מצאתי, אבל הבנתי שעבורי אין מנוחה טובה יותר מלצפות בסרט, מה גם שהקולות מסביב אמרו שזה סרט כלל לא רע.

בסרט מוצג כדור הארץ שנים רבות אחרי שהתרחשה בו שואה אטומית. בעולם חיים בני אדם מעטים ואת רובו מכסים ג'ונגלים רעילים בהם שוכנים "חרקי" ענק קטלניים. בני האדם, שמבחינה טכנולוגית נמצאים בין ימי הביניים לאמצע המאה העשרים, עסוקים בנסיון לשרוד אל מול היערות המתפשטים והנבגים הרעילים שהם משחררים לאויר, ובמלחמות טריטוריה בינם לבין עצמם. הטולמקים והפג'יטיי הן שתי ממלכות הנאבקות על "נשק" רב עוצמה, כשמטרתם היא לבער את הג'ונגל ואת החרקים שבתוכו. לעומתם, אנשי עמק הרוח מנסים לקיים, בעמק קטן ומבודד, חיים שקטים מבלי להכנס למלחמות - לא עם בני האדם, לא עם החרקים, ולא עם "הג'ונגל" - שנראה כאילו יש לו חיים משלו.

נאוסיקה, הנסיכה הצעירה, היא מנהיגתם של אנשי עמק הרוח. היא מסתובבת ללא מורא בג'ונגל הרעיל כשהיא עוטה מסכה, ומחפשת בו אחרי חומרי גלם כמו שריון שחרק גדול השיל אחריו. היא מנסה להבין את "סודות הבריאה" של העולם ואת הדרך הנכונה לחיות בו, במיוחד היא מנסה להבין את הג'ונגל, ולגלות מה מביא אותו להתקיים באופן בו הוא מתקיים. פרט ליופי היפני האנימי שלה (מלשון אנימה, לא חוסר בברזל!) היא נחנה ביכולת נדירה לשוחח עם אנשים ועם בעלי חיים, לראות מעבר לכעס ולתוקפנות ולזהות את הפחד באחר. היכולת שלה לחוש חמלה ולנהוג ברכות גם לנוכח פחד ותוקפנות, גורמת לכך שהיא יכולה להרגיע גם את ה"אום" הכועס והגדול ביותר. האומים, יש להסביר, הינם חרקים ענקיים דמויי תולעים משוריינות, שחיים בג'ונגלים ומטילים פחד נורא על בני האדם. אך כאשר הטולמקים משתלטים על עמק הרוח ורוצחים את אביה, מתגלה בנסיכה העדינה צד נוסף - צד כועס, שמוכן גם להרוג.

אהבתי את החזות של הסרט, את היצורים בו, את הנופים שבו. האנימציה אמנם פשוטה יותר מבסרטים המאוחרים של מיאזאקי, ללא ספק הרבה פחות מורכבת מאשר ב"המסע המופלא", אך הפשטות היחסית שלה רק מדגישה את היופי של הסרט. את הקומפוזיציות המעניינות, את הרקעים, את היצורים החיים, את הג'ונגל והמדבר, את נאוסיקה מעופפת בגלשן שלה בקלילות מעל לכל אלה. אהבתי גם את המסרים של הסרט ואת הרוגע שהוא השרה עלי. לפי הסרט הדרכים של הטבע נסתרות, אך מה שברור זה שכמעט תמיד יש לנהוג בפחות כח וביותר עדינות. החמלה של נאוסיקה ליצורים האחרים, גם אם תמימה, היתה נוגעת ללב ומעוררת השראה.

אחד הדברים ששמתי לב אליהם במהלך הסרט, היה הדמיון לסרט השלישי של המטריקס - "מהפיכות המטריקס". חלק מן היצורים היו דומים בחזות שלהם, תמונת הסיום של נאוסיקה הזכירה את הסיום של המטריקס (מפחיד עד כמה), שלא לדבר על כך שזירת ההתרחשות של שני הסרטים היא העולם שלנו אחרי חורבן. אך מעבר לכך, זה נראה כאילו שני הסרטים עוסקים בנושאים דומים - כיצד כוחות שונים יכולים לחיות יחד מבלי להלחם. לא בטוח שיש מקום להשוות, אבל אם כבר העליתי את הכיוון הזה, אציין ש"נאוסיקה מעמק הרוח" הרבה (הרבה) יותר מוצלח בעיני. ומשום שמהפיכות המטריקס נוצר כמעט עשרים שנים אחרי "נאוסיקה", אם היתה כאן "השראה העתקתית", ברור מאיזה כיוון היא הגיעה. לאחר הסרט החלפתי רשמים ומחשבות עם רד פיש (שנפרד משערו הארוך) ומסתבר שלא רק אני חשבתי על המטריקס במהלך הצפייה - נראה שהדמיון בין הסרטים שריר וקיים ואינו רק אסוציאציה שלי.

הסרט לקח אותי לעולם אחר, מרתק ומעניין. הדבר היחיד שקצת הפריע לי בסרט קשור להרחבה ולצמצום של העולם. מה הכוונה? במהלך הסרט נפרש בפני הצופה עולם שמעורר הרבה תהיות וסימני שאלה. יש בו עמים שונים, יצורים מוזרים, היסטוריה שרק חלקה ידוע והגבולות של כל העולם המסתורי הזה לא ממופים. זה העולם שלנו, אבל זה לא נראה כמו העולם שלנו, אז איזה מין עולם זה? עד כאן החלק של "ההרחבה". "הצמצום" קשור לכך שבמהלך הסרט מרבית השאלות נפתרות, ובסופו נראה שהעולם מצליח להגיע לנקודת שיווי משקל. שיווי משקל סופני כזה. כאילו הרוח המפורסמת של "עמק הרוח" חדלה לנשוב, או שאם היא תמשיך לנשוב, זה כבר לא כל כך יעניין אותי. זה החלק של "צמצום" העולם. כך שהסוף, פרט להיותו יפה ומרגש, השאיר אותי עם תחושה שאין סיבה נוספת לחזור ולבקר בעולם הזה. אני מאמינה שסוף שלא היה פותר הכל היה מותיר אצלי טעם של עוד - עוד מהעולם המופלא של נאוסיקה.

ללכת


הדרוג של יעל
4.5 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
רד פיש אורן
5 3.5
דרוג משותף גולשים [37 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1


בחזרה לדף הראשי  
אל הטריילר של הסרט
  הגיבו על הסרט בפורום



To Nausicaa of the Valley of the Winds Official WebSite
To Nausicaa of the Valley of the Winds Official WebSite


To a Kaze no tani no Naushika web page