3:10 ליומה
נכתב ע"י יעל בתאריך 19/1/08

3:10 to Yuma
3:10 to Yuma
3:10 to Yuma
The 1957 movie poster
Gretchen Mol as Alice Evans and 
Christian Bale as Dan Evans
3:10 to Yuma
Russell Crowe as Ben Wade and 
Christian Bale as Dan Evans
Logan Lerman as William Evans 
and Christian Bale as Dan Evans
Russell Crowe as Ben Wade and 
Christian Bale as Dan Evans
מערבון זה ז'אנר מוזר. סרט "אקשן", שיש לו תפאורה של המאה ה-19, המתרחש במערב ארצות הברית, ועוסק בנושאים מיושנים (לכאורה) כמו: המתח בין פורעי החוק לשומריו; בין האוכלוסיה הלבנה לבין האינדיאנים; בין השממה הפראית של המערב המדברי, לנסיונות לאלפה; בין העוני והחיים הדלים, לבין האפשרות להתעשר חיש קל, בעזרת זהב או לחלופין שוד... מערבונים אמנם ממוקמים בתקופה מסויימת של ההיסטוריה של ארצות הברית, אך רבים מהם אינם משחזרים מאורעות היסטוריים, אלא מהווים קרקע לאינספור סיפורים "קטנים", מיתוסים של גבורה על איש החוק, או לחלופין על האיש הרע. ניתן לומר שזוהי מעין זירה נוחה ליצירת קולנוע בדיוני, להקמת מאבקים בין טוב לרע, בין שלטון לבין אנרכיה, בין התנהגות מוסרית לפיתויים שונים, ועוד.

האמת היא, שראיתי מעט מאד מערבונים בחיי - זה ז'אנר שאף פעם לא משך אותי, ודווקא בשנים האחרונות נחשפתי לכמה סרטים יותר מעניינים (כמו "הטוב הרע והמכוער" - סוף סוף). ומדוע לא משכו אותי? מערבון עוסק כמעט כולו בגברים, ובתימות גבריות מאד "בסיסיות" כמו: מי שולף יותר מהר, ולמי יש ולמי אין כוכב על המדים. שני סוגי גבריות? "הילד הרע", שעושה כרצונו, לוקח כאוות נפשו, מתעשר בקלות, ולרב יזכה גם בנשים, או "איש החוק", שיודע לכבוש את יצרו, מנסה לשמור ולהגן על המשפחה, ועל ערכי החברה? מכל מקום - לא הרגשתי שיש אצלי הרבה "הדהוד" לתימות האלה. אולם, ככל שאני כותבת יותר אני חושבת שז'אנר המערבון אולי רק מחופש למשהו שלגמרי אינו רלוונטי לחיינו אנו, אבל כאשר מקלפים את הכובע ואת נעלי הבוקרים, אפשר למצוא גם דילמות או פנטזיות שקיימות בכל חברה. ופתאום חשבתי שאולי אפשר להגדיר את "תנועה מגונה" כמעין מערבון מודרני, של ישראל בשנות ה-2000.

אז ל-"3:10 ליומה" הלכתי עם ידידי מידן. בגדול, אני לא אוהבת ללכת לסרטים אלימים, ואני משתדלת בשנים האחרונות במודע להמנע מלצפות בהם. איכשהו, לא הבנתי שאם אנחנו הולכים למערבון, כנראה שנצפה בלא מעט אלימות. אני חושבת שהתפיסה השגויה שלי נבעה מכך שמערבונים "קלאסיים" (מאמצע המאה שעברה) אכן היו פחות אלימים ממערבונים שנעשים כיום. בשנות ה-50 לא היו מראים בקולנוע מה שניתן היום לראות על המסך, ויתכן שהדימוי שהיה צרוב לי בראש זה של אלימות "סמלית", שמתרחשת בסטינג הבדיוני והלא ריאליסטי של המערב הפרוע. הסרט, יש לציין, הינו רימייק לסרט באותו שם, שנעשה בשנת 1957. עכשיו אני תוהה אם הסרט מ-1957 הוא אכן פחות אלים, האם האלימות בו אכן נראית אחרת.

בן וויד הוא פושע. שודד, ורוצח, שמצליח בכל פעם להימלט מן החוק. בן וויד הוא גבר חכם, רהוט, עירני ועם חוש הומור (סרקסטי לעיתים). הוא נראה טוב (בגילומו של ראסל קרואו), הוא אנושי ולרגעים אף חם. זה האיש הרע, רבותי. בעייה עבור הצופים!
דן אוונס (בגילומו של כריסטיאן בייל) הוא איש משפחה, חוואי, שמנסה לקיים את משפחתו ואת החווה שהקימו, על אף שנות הבצורת הקשות שדלדלו את הכנסותיהם. דן נאלץ להלחם (במובן הלא מערבוני של המלה) בבעל הקרקע, אשר מאיים למכור אותה כדי לסלול במקום מסילת רכבת, אם דן אוונס לא ישלים את התשלומים שהוא חב לו.

בתחילת הסרט דן צופה, במקרה, בשוד אלים שוויד וחבורתו עורכים. כספי השוד היו אמורים להיות המשכורת לעובדי הרכבת (ואנשי הרכבת מהווים גוף "חזק" ועשיר באותה עת). בן וויד נלכד, ודן, לוחם לשעבר בצבא "הצפון", ונכה (באופן קל) מן המלחמה, מתנדב, תמורת 200$ מחברת הרכבת (סכום שיכול לסדר אותו ואת כל הבעיות של החווה) ללוות את בן וויד הפושע, יחד עם קבוצה של אנשי חוק, אל תחנת הרכבת ב"קונטנשן" - שם יעלה על הרכבת ליומה, וביומה יוצא להורג.

מעניין לשים לב ששמירה על החוק והגנה על האזרחים, הינו המניע הגלוי של חברת הרכבות לשלם על הליווי של בן וויד לרכבת, אך המניע ה"אמיתי" הוא האיום על כספיהם שלהם. זאת בעוד המניע הגלוי של דן אוונס לקחת את העבודה המסוכנת הינו הכסף, אך האם זהו באמת המניע אשר מניע אותו? האם אפשר לקנות אותו בכסף?

הסרט מפגיש בין שתי דמויות מעניינות, שבתחילה אינן מוכרות או מובנות לנו. כמו שציינתי המניעים של דן אוונס, למשל, להצטרף למשימת ליווי כל כך מסוכנת (כאשר חבורתו האלימה של בן וויד מנסה כל הזמן לחטוף אותו, ולהרוג את מלוויו) מתבהרים לאורך הסרט, ונראה שמדובר לא רק במלחמת השרדות כספית, כי אם בהשרדות נפשית - שיקום הכבוד העצמי, אישוש של עקרונות מוסריים, ומעל הכל - דן אוונס מעוניין לזכות מחדש בהערכה של בנו המתבגר, שמעריץ, באופן יותר או פחות גלוי, דווקא את הפושע. היות ולא מדובר בסרט פשטני, אין בו טובים או רעים מוחלטים, אלא הרבה גוונים של אנושיות - אנושיות שכוללת גם אכזריות, טפשות, פחד, ותאוות בצע.

במהלך ארבעים הדקות הראשונות של הסרט סבלתי מאד. הייתי "בסטרס". משהו בקצב של הסרט, במעברים בין הסצינות, בעריכה, לא הותיר לצופה רגע אחד של מנוחה. אירוע רודף אירוע, רודף אירוע. הכל לחוץ, ומתוח. גם האלימות הבוטה הקשתה עלי וגרמה לי ממש למצוקה. בשלב מסוים מידן ואני שקלנו לצאת מן הסרט, אך האמת היא שאחרי ששיתפתי אותו בסבל שלי, הוקל לי, ויכולתי להמשיך לצפות בסרט, גם אם עשיתי זאת מעמדה מעט מנותקת.

החלקים האחרונים של הסרט הם המעניינים ביותר, והם כוללים גם דרמה פסיכולוגית, ולא רק "אקשן" (למרות שיש הרבה "אקשן" אלים מאד לכל אורך הסרט). מידן, שבסך הכל אהב את הסרט, אמר שהוא מרגיש שיש בסרט רבדים נוספים, שקשה לשים אותם במילים, ובדיעבד, אחרי כתיבת הביקורת אני יכולה להבין יותר למה הוא התכוון. יש בסרט יותר ממה שנראה במבט ראשון. אבל מיד לאחר הצפייה, הייתי בעיקר בהקלה מכך שהסרט הסתיים.

אפשר


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של יעל
3 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
מידן 4
דרוג משותף גולשים [12 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


To The 3:10 to Yuma official website
לאתר הרשמי של 3:10 ליומה