קדימה, תריץ אחורה
נכתב ע"י יעל בתאריך 20/3/08

את ההודעה בנוגע לסרט הבא בו אצפה קבלתי ביום שבת, במהלך אירוע משפחתי רב משתתפים. הוזמנתי על ידי מידן להתייצב בקולנוע רב חן במרכז חורב, בשעה 21:50, כדי לצפות בסרט "קדימה, תריץ אחורה". תהיתי איך הסרט נקרא באנגלית אך לא הצלחתי לפלס את הדרך בכיוון ההפוך מן התרגום אל המקור. כאשר הגעתי לקולנוע גיליתי שלסרט קוראים – Be Kind, Rewind. השם מצא חן בעיני, והייתי מרוצה.

Be kind, Rewind (סתם נהנית מהשם עוד פעם אחת), בבימויו של מישל גונדרי ("שמש נצחית בראש צלול", "מדעי החלום") לוקח אותנו אל חנות להשכרת סרטי וידאו (לא DVD) בשכונה ענייה בניו-ג'רסי. החנות מנוהלת על ידי אלרוי, גבר שחור כבן שישים (דני גלובר), ועובד בה גם מייק (מוס דף), בחור צעיר, אותו אלרוי גידל מאז היה ילד. החנות ודירתם שמעליה ממוקמות, לפי הסיפורים, בבניין בו נולד נגן הג'אז הנודע פאט (Fat) וולרס (לפי מיטב חיפושיי בגוגל לא היה אדם כזה). הבניין ישן, והעירייה מעוניינת להרוס אותו, לבנות מבנה חדש ורווחי, ולהעביר את כל הדיירים "לשיכונים" מנוכרים ורחוקים מהשכונה. בניסיון למצוא מימון, אלרוי הבוס נוסע כדי לבדוק כיצד מתנהלות חנויות אחרות להשכרת סרטים, ומשאיר את החנות בניהולו של מייק.

רק לשבוע הוא נסע, ורק הנחייה אחת היתה לו לפני שנסע: "אל תכניס את ג'רי לחנות!". ג'רי (ג'ק בלאק) הוא גבר תמהוני ומוזר, שחושב שכולם נשלטים בדרך כלשהי על ידי ה- FBI, ונוהג לעשות דברים משונים במיוחד עם חפצי מתכת - ככל הנראה הדבר כך מאז שהיה במלחמה. באופן לא מתוכנן, ג'רי סופג מנה גדושה של חשמל, "מתמגנט", והדבר מוביל להשלכות לא צפויות בחנות הוידאו - כמו מחיקת כל הסרטים מעל הקלטות. על מנת להמשיך לתפעל את החנות, מייק וג'רי פועלים בדרך יצירתית, ומפיקים מחדש יצירות מופת על זמניות כמו "מכסחי השדים", "מלך האריות", סרטים של ג'קי צ'אן, ואפילו את "אודיסאה בחלל". הם קוראים לזה (מסיבות שיובנו למי שצפה או יצפה בסרט) "לשווד" את הסרטים. To Swede.

ההפקה מחדש שעשו החבר'ה למגוון סרטים, במהירות בזק, ובמקוריות שגבלה בשלומיאליות עם ניצוצות טירוף (מצד ג'ק בלאק בעיקר), הצליחה להפיק ממידן וממני לא מעט פרצי צחוק - אלה היו קטעים מבדרים. בעיני יש משהו מבטיח בסרט, שעוד בתחילתו מראה לך שהוא מוכן לכופף מעט את חוקי המציאות. במציאות גבר שמתחשמל על ידי קווי מתח גבוה לא נשאר בחיים, אבל בסרט, לעומת זאת, הוא נטען מגנטית, ומשתין בצבע ירוק. וזה מגניב. זה גם קצת מצחיק, וזה חדשני, זה גרם לי לתהות: איפה עוד יקרו בסרט דברים לא צפויים ולא לפי "החוקים"? אבל כמו סרטים רבים, שיש להם התחלה מבטיחה, התחלת-אמצע מעניינת, אמצע-המשכי מתדרדר, וסוף לא מוצלח, גם "קדימה תריץ אחורה" לא חורג מסכימה זו. מבחינתי יהיה נכון לומר שהדבר הכי טוב לעשות עם הסרט הזה הוא "להריץ אחורה"...

מנקודה מסויימת בסרט לא נצפתה התחדשות בזירת הסרט, ולא היה נראה שיש מקום להפתעות או לתפניות בעלילה. אט אט המבדר הפך לפחות מבדר, ומה שנשאר הוא "דרמה מרגשת" - רק שזה לגמרי לא התאים לסרט הזה. היתה לי תחושה שמשהו הופך להיות יותר ויותר "דביק" ככל שהסרט התקדם. ובכל זאת היה בסיום הסרט גם משהו קסום ומעורר מחשבה! מתרחשת מעין "סגירת מעגל", בה אנו צופים באותו קטע ממש שראינו בהתחלת הסרט, אבל הפעם ההקשר שונה, וההבנה של מה אנחנו רואים גם היא שונה.

כשאני חושבת על כך, היה אפשר לקצר את הסרט בחצי שעה, והתוצאה היתה הרבה יותר חיונית, ואנרגטית. נו טוב - אפשר עדיין לעשות לסרט גרסה משווודת. Swede it!