יעל מבקרת בקולנוע

[yevgeniy_11]

אתמול הייתי בסרט אוצר לאומי.
היו לי הרבה ציפיות. אני מאד אהבתי את ספרי דן בראון, "מלאכים ושדים" ו"צופן דה וינצ'י".
כשהתברר לי שהסרט אוצר לאומי יהיה בסגנון הספרים רף הציפיות שלי כמעט ולא עלה עד למקסימום.
את הסרט הפיק ג'רי ברוקהיימר. הוא לא סתם מפיק, ברוקהיימר מעורב ישירות ביצירת ההפקות שלו, ככה שהוא גם מביים חלקית. כתוצאה מכך לכל סרט שהופק בידי ברוקהיימר (לרובם לפחות) יש המון אקשן, כנראה שזה מה שברוקהיימר אוהב. הבמאי של אוצר לאומי הוא ג'ון טורלטאוב, אותו אחד שביים את הקומדיה החביבה "הילד" עם ברוס וויליס.
חוץ מזה יש בסרט את ניקולאס קייג', שחקן שאני די אוהב.
אז עם צוות נחמד ועלילה בעלת פוטנציאל לעלילת ענק העלו את הציפיות שלי.
אבל כמו שאומרים, ציפיות לחוד ותוצאות לחוד.
אוצר לאומי מספר על בנג'מין פרנקלין גייטס (קייג') שמחפש את האוצר של אבירי הטמפלרים, ולא רק הוא, רבים מדורות משפחתו עסקו בזאת, לאחר שאחד החותמים על מגילת העצמאות האמריקאית אמר לזה שהתחיל את החיפושים שהסוד נמצא אצל שארלוט. מזה שארלוט? איכשהו בנג'מין מגלה שזאת ספינה שהוטבעה בחוג הארקטי ובה נמצא רמז על מקום האוצר. בנג'מין מגלה את הרמז, וברמז טמונה חידה ובנג'מין מגלה אותה ישר. מי יכול היה להאמין שקשקוש מוחלט מצביע על מגילת העצמאות של ארה"ב ואומר שיש מאחורי זה מפה לאוצר? אבל אל דאגה, בנג'י שלנו הוא גיבור על- מגיע למסקנות תוך שניות ספורות ועוד המסקנות מתבררות כנכונות, ואם זה לא כוח על טבעי אז אני לא יודע מה כן.
הדרך היחידה שעומדת בפני בנג' וחבורתו היא לגנוב את ההצהרה. אך בנג'י אדם ישר והוא לא רוצה לעשות זאת. שאר חבורתו רוצה וזה מוביל לעימות בו גייטס נשאר לבד עם חברו ריילי (ג'סטין בראת'ה) ונגדם שאר החבורה בהנהגתו של איאן (שון בין) שרוצים לגנוב את ההצהרה. גייטס וריילי מחליטים החלטה נועזת- לגנוב את ההצהרה לפני איאן. ולמצוא את האוצר כמובן.
העלילה היא באמת כמו בספרי דן בראון, רק מה שנורא הציק לי בסרט זה שבניגוד לרוברט לנגדון שבספרי דן בראון, המגיע לתוצאות עם מסקנות מנומקות וזה לוקח לו הרבה זמן, אז גייטס מגיע ישר למסקנות פרועות שמתבררות כנכונות, והוא אף פעם לא טועה בניגוד לרוברט לנגדון הספרותי. זה נורא הציק לי, בכל אופן.
אך למזלי ככל שהסרט הולך ומתקדם נהיה בו יותר אקשן ובלגנים והדברים המופרכים נהיים פחות מופרכים.
האקשן בסרט עשוי היטב ככה שככל שיש יותר אקשן בסרט ככה הוא נהיה יותר מהנה. האקשן כולל מרדפים על תחבורה וברגל ובהחלט המרדפים מותחים ומצליחים לעורר עניין.
כמו שכבר אמרתי ככל שהסרט מתקדם כך הוא גם פחות מופרך ככה שאחרי הפתיחה המגוכחת מסתתר סרט כייפי ומעניין עם המון אקשן.
ויש גם צחוקים, אותם מספק ג'סטין בראת'ה שמשחק את הסיידקיק הטיפוסי, רק שהבדיחות שלו באמת מצחיקות. אבל לא כל דבר בסרט מצחיק ישנם הרבה נסיונות להצחיק שלא מצליחים, אך בכל זאת יש כמה צחוקים טובים בסרט.
השחקנים היו דווקא טובים: קייג' תמיד משחק טוב ולא זכורה לי הופעה רעה שלו וגם בסרט הזה הוא משחק טוב, ג'סטין בראת'ה דווקא מאד טוב יחסית לשחקן עולה ואנונימי, שון בין גם כן מעולה, ג'ון וויט שמשחק את אביו של בנג'מין מספק הופעה די משעשעת, הארווי קייטל משחק מצוין סוכן אף. בי. איי שרודף אחר גייטס ודיאן קרוגר (הלנה מ"טרויה") משחקת לא רע עוצרת של המוזיאון שבו מונחת ההצהרה. כמובן שלא בכל הסרט מנסים לגנוב את ההצהרה, ולאחר שהעסק איתה נסגר הסרט פונה לכיוון הרפתקני טוב למדי.
לסיכום אני אגיד שלמרות שהסרט די בעייתי ולא עושה כמעט שום דבר בצורה מושלמת, הכולל שלו יותר טוב מאשר הפרטים הקטנים.
ככה שאני ממליץ ללכת לסרט, הוא שנון, בעל אקשן טוב, עלילה סבירה שחבל מאד שנוטה מאד למופרכות, יש בו צחוקים והוא מתאים לכל הגילאים (למרות שהוא נשמע סרט הרפתקאות ואקשן די קשוח הוא לא באמת כזה ודירוגו בארה"ב הוא סך הכל PG).
אז הסרט לא מילא את ציפיותי, אך את זה אני אשאיר לסרט של צופן דה וינצ'י שאמור לצאת בהמשך השנה.

4 כוכבים מתוך 5.

אשמח לקבל תגובות.