יעל מבקרת בקולנוע

בלבלה

מה לדעתכם עומד מאחורי הסרט שבתוך הסרט "דבר אליה"? הכוונה אל הסרט האילם על הגבר המתכווץ. מה המשמעות ואיך זה מתקשר לסרט עצמו?

מסמר חלוד · פורסם: 13:04 23/04/03 נושא ההודעה:

האמת שגם אני חשבתי על זה , ולא ממש הגעתי לתובנה עמוקה...
באמת הייתי מעוניין לדעת מה מסתתר מאחורי זה.
איפה כל חכמי הפורום??
אתם נקראים לפעולה!
החלוד.
חתול לבן

בלבלה · פורסם: 13:38 23/04/03 נושא ההודעה:

מסמר, על מה כן חשבת ? אני נותנת לך אישור להסבר שהוא לאו דווקא הסבר תבוני עמוק... מה עלה לך בראש ?

דרך אגב- אחלה דרך לענות על שאלה: וואלה, שאלה טובה... שמישהו יענה עליה ... אגודל למעלה

Oren · פורסם: 14:20 23/04/03 נושא ההודעה:

הסרט האילם הוא היצוג לאינוס של בנינגו את אלסיה. יש כאלה שסבורים שהסרט מיצג עוד דברים (בנוסף לאונס) - את בנינגו "הקטן" ואת ההקרבה הגדולה שלו, במעשה האונס שבא מתוך סוג של אהבה. באקט הנ"ל בנינגו כמו "המאהב" שוקע לחלטין בתוח אליסיה ומוותר על קיומו החופשי.

נור · פורסם: 20:15 23/04/03 נושא ההודעה:

הסרט הזה מאוד פרוידאיני. פרויד התיחס לחרדת ההטמעות של גבר בתוך אישה כהמשך מבוגר של חרדת הסירוס של הילד. על פי פרויד, חלק מהגברים יתגברו על החרדה דרך מימושה, כלומר, מרגע שהגבר נטמע בתוך הגוף של האישה הוא לא צריך להיות חרד יותר, הרי האסון כבר קרה.

בלבלה · פורסם: 20:56 23/04/03 נושא ההודעה:

אז למה הוא מתכווץ עוד לפני? ולמה אין "פתרון"? אם ההיטמעות פותרת, אולי לסמל את זה בתמונה בה גבר יוצא ומתחיל לגדול...

נור · פורסם: 21:02 23/04/03 נושא ההודעה:

אין פתרון כי להפסיק להיות חרד מהגהינום דרך זה שאהיה בו זה לא פתרון, זה רק להפסיק להיות חרד.
לגבי ההתכווצות? אולי היא מסמלת את הכניעה של הגבר מול האישה. גם זה פרודיאני, כי על פי פרויד האישה היא היצור המסרס.

בלבלה · פורסם: 21:04 23/04/03 נושא ההודעה:

מעניין... מעניין.... אני צריכה לחשוב על זה... חיוך

מסמר חלוד · פורסם: 13:02 25/04/03 נושא ההודעה:

נור.....
הפסיכולוגית הנצחית , מה?
(-:
חתול לבן

עוגיפלצת · פורסם: 14:01 25/04/03 נושא ההודעה: המאהב המתכווץ

לפי דעתי יש כאן ביטוי לכמה רבדים תימטיים ואידאיים:
הרובד הראשון, הבולט, הוא רובד ההערצה לנשים בכלל ול"אישה הגדולה" בפרט:התחברות למיתוס העתיק של נפילה לרגליה, "פרוש חלומי כמרבד לרגלייך"
הרעיון הזה מתחבר לסרט דרך בניניו, שהרי הוא מקריב על חייו פעמיים - פעם אחת ביחסיו המעוותים עם אימו, פעם שניה בהפרייתה של הרקדנית מחוסרת ההכרה. בניניו, באופן מובהק, נפל קורבן למיתוס הזה .
רובד שני היא הכמיהה הגברית לחדירה אל תוך גוף האישה - המיוצגת כאן הן במובן המיני, הרי יש כאן אקט ברור של כניסה אל איבר המין הנשי, אבל גם במובן ה"מתגעגע" אל תחושת ההגנה, החום העוטף וביטול הצורך ב"הגנות" - המקום שבו מתחברת חוויית המין (אצל גברים) אל הרצון לחזור אל רגעי החיים התמימים, הראשוניים - היציאה מבין רגליה של אישה - אולי החזרה לשם תביא איתה את שלוות הנפש הנכספת כל כך, את האושר.
אלמנט נוסף היא ההתעסקות הגברית המתמדת עם המחשבה הנשית, עם הראש הנשי, עם הגוף הנשי, עפ פחדיה לבטיה ותשוקותיה של היצורה האניגמטית הזאת, האישה. אלמודובר מבטא כאן צורך גברי עז, אובססיה כמעט, "לפענח" את קוד החשיבה הנשי - גם אם באמצעים פיזיים-סקסואליים, אולי גם את הפסיכולוגיה שלה ואולי, כתוצאה מה"הארה" הזאת, שתבוא באמצעים קיצוניים כמו שמופגנים בקטע הזה, אולי כך ניתן יהיה למצוא באישה את הרוגע ואת ההתחברות הטוטלית אליה - אלמנט שמתחבר לרעיונות המובעים בשתי הפיסקות הראשונות של "מיני מאמר" זה.
רעיון נוסף הוא הביטוי הוויזואלי שסיפור חייו של בניניו כאן: צריך לחשוב על מה אימו של בניניו עשתה לו: היא סירבה לקבל את הצורך שלו בגדילה וביציאה מהקן והשאירה אותו קרוב קרוב אליה, כדי שיטפל בה, תוך שהיא מקטינה אותו בכך - משאירה אותו לתמיד ילדה האהוב והקרוב - התינוק שלה - בדיוק מה שהמדענית בסרט עושה עם אהובה - שמשתתף בכך בהתלהבות - כמו בניניו.
בניניו לא התנגד לרצון הזה של אימו - וגם זה מובא כאן, שהרי המאהב המתכווץ נכנס אל תוך אהובתו בחפץ לב - כמו שבניניו מוצא את ייעודו האמיתי בחיים רק בהפיכתו לייצור חדש - תינוק - בתוך ביטנה של הרקדנית. בניניו חי באמצעות הריגת המבוגר שבו- "הקטנתו" או "גימודו" או "מזעורו" והפיכתו, האלגורית אבל גם הממשית, לתינוק, לוולד, לביצית מופרית.
אלמודובר לא בז לייעוד זה: הרקדנית חוזרת לחיים רק בזכות מעשהו של בניניו. האים יש במעשה זה משום פשע או משום הקרבה אישית אצילה?
הצופה ישפוט.
אני רואה בקטע המדובר גם קריצה או מחווה מסויימת לסרט האילם - מצד אחד הרי ניכרת הערצה למדיום המיתולוגי, מצד שני אלמודובר נדמה כאומר "תראה כמה התפתחנו מאז" -
גם במה שמותר להראות - אישה עירומה לחלוטין, חדירה, אבל גם במה שמותר לרמוז אליו - אהבה מטורפת, אובדנית וחסרת סיכוי - אבל גם ראויה להערצה: בניניו הקריב את ההווה -וקנה את הנצח.
אוהב את כולכם, אלון.
_________________
מי שאיתרע מזלו/ה והוא/יא תקוע/ה מול המחשב, יכול/ה להיכנס לקישור לאתר שלי ולקרוא (!) כמה דברים שאולי ירחיבו לו/ה את משמעות העולם והמצב.