משימה בלתי אפשרית 3
נכתב ע"י יעל סיון בתאריך 8/5/06

Tom Cruise as Ethan Hunt
Mission: Impossible III
Keri Russell as Lindsey Ferris 
with Tom Cruise as Ethan Hunt
Tom Cruise as Ethan Hunt with 
Michelle Monaghan as Julia
Jonathan Rhys Meyers, Ving Rhames, Tom Cruise, and Maggie Q
Mission Impossible
Tom Cruise as Ethan Hunt with 
Keri Russell as Lindsey Ferris
Laurence Fishburne as John Brassel
Philip Seymour Hoffman as Owen Davian
Tom Cruise as Ethan Hunt
"משימה בלתי אפשרית 3" לא היה הסרט שקרן ואני התכוונו לראות. ביום שישי בערב, אחותי ואני החלטנו לצפות בסרט הצרפתי "ליבי החסיר פעימה" - סרט קטן אך ככל הנראה משובח, שובה לב ומשובב. כאשר הגענו לבית הקולנוע עינינו חשכו (לא, סתם, זה לא היה כזה נורא) - צפיפות, דוחק, ותורים ארוכים לקופות. מיהרנו להיעמד באחד מהתורים, סתם תור שנראה כזה "בסדר". כעבור עשר דקות של המתנה מיוזעת הגענו כמעט לראש התור, ואז הסתבר שהקופה הזאת מיועדת אך ורק לכרטיסים שהוזמנו מראש בכרטיס האשראי. שום שלט, שום פתק, שום איש אדיב לא רמז על כך שהתור הזה הוא "מיוחד". טלפתיה, זה עובד! וכך ביחד עם קונים נוספים שהתרעמו על כך קרן ואני מצאנו את עצמנו נודדות לתור הסמוך אבלות וחפויות ראש (לא, סתם, זה לא היה כזה נורא).

יש עוד משהו שאני חייבת לספר לכם עלי ועל קרן - יש לנו נטייה מגונה לערוך שינויים ברגע האחרון. זה קרה כאשר הלכנו לצפות ב"הר ברוקבק" ובסופו של עניין ראינו את "נקודת מפגש", כאשר אנחנו מתכננות לנסוע לירושלים, אנחנו מגיעות לגליל. התופעה לא לחלוטין ברורה ומחייבת בירור מעמיק - האם אנחנו "מתחרטות" ברגע האחרון? מפחדות מהבחירה שבחרנו? חוששות להתחייב? מחפשות אחרי "החופש"? מנסות להפתיע את עצמנו? למנוע רגשי חרטה עתידיים על בחירה לא מספיק טובה? מנסות לנחש מה השנייה באמת רוצה? מכל מקום, כאשר הגענו לבסוף לקופה, נודע לנו שאמנם נותרו כרטיסים ל"ליבי החסיר פעימה", אך רק בשורה הראשונה, אז מה? אז קנינו למשימה בלתי אפשרית. למרות שהשינוי בתכנית נבע מהנסיבות, חשתי כאילו היה זה גורל ידוע מראש, צפוי, טראגי! (לא, סתם, זה לא היה כזה נורא).

משימה בלתי אפשרית 3, לפחות לפי כמות הצופים בערב הפתיחה, הולך להיות להיט בישראל, אבל זה לא אומר שמדובר בסרט טוב. במהלך הצפייה הגעתי למסקנה שבארבעה צעדים פשוטים היה אפשר להפוך אותו לסרט הרבה יותר טוב, והרי המלצותיי:
1. השקעה בתסריט.
הסרט מספר על סוכן חשאי (טום קרוז), שלאחר אירוסיו לאהובתו, מנסה לנהל חיי משפחה שקטים. "מזימתו" עולה בתוהו כאשר הוא מוזעק להציל, יחד עם כח משימה נוסף, סוכנת שנחטפה. בעקבות אותה משימה "חד פעמית" הוא נהיה מעורב בפרשייה הקשורה לנשק מסוכן מאד (שנקרא "רגל הארנב" - שם מגניב, אגב) ויוצא למשימות (באמת) בלתי אפשריות ברחבי גרמניה, הותיקן וסין, שנועדו למצוא את רגל הארנב ולברר מי הוא האויב. אין לי בעיה עם התסריט ברמת העל - הסיפור לא מחוכם במיוחד, אבל יכול בהחלט להחזיק סרט מהז'אנר ומכיל כמה הפתעות ראויות. הבעיה היא בדיאלוגים בין הדמויות, שבעצם מהווים את ה"טקסט" של הסרט. קצת יותר הפגנה של אנושיות (ספילברג?), קצת יותר הומור (זימקיס?), מעט תחכום (טרנטינו?), פחות מלודרמה בתוספת קמצוץ של אירוניה (ג'רמוש?), והיחסים בין הדמויות בסרט לא היו קלישאה משעממת, אלא משהו שיכול לעורר הזדהות, סקרנות, ומעורבות של הצופה.

2. מצלמה אפילפטית זה אאוט.
במהלך הצפייה בסצנות האקשן של הסרט: ביריות, בפיצוצים, במכוניות ובמטוסים המזגזגים, ובכל מיני אנשים רצים, קופצים, מנתרים ואף מזנקים, חשבתי לעצמי: רגע, אם הם קופצים רצים מנתרים ומזנקים, מדוע המצלמה צריכה לעשות את אותו הדבר? הרי אם הביצוע של קרוז בסרט הינו כל כך משובח, והלוקיישנים, שכוללים גשרים מרשימים, מבני ותיקן נאצלים, וערים סואנות (שאנג חי, למשל), הינם באמת מרהיבים, למה שלא נוכל לראות זאת בצילום רחב, בהיר, יציב? לדעתי דווקא האפשרות לראות מה קורה (במקום את המצלמה התזזיתית) היה יכול לגרום לנו לצפות בסצינות האלה בנשימה עצורה. השימוש ב"מצלמה הרועדת" הינו כל כך מסיבי בסרט, עד שהוא הפך לסוג של "רעש", להפרעה.

3. מחשבה מחודשת על הליהוק.
הסוכנת שקרוז נשלח לחלץ היא פיליסטי! לא ידענו שמבחורה חביבה שלומדת בקולג' ועסוקה ביחסים עם בחורים ובחיפוש עצמי, תצא סוכנת דגולה, אמיצה, וחזקה! הכימיה בין קרוז לבין קארי ראסל על המסך היתה ממש מושלמת. חבל שקארי-פיליסטי היתה צריכה "לנסוע" רחוק רחוק, ונשארנו עם הארוסה בגילומה של מישל מונהגן. מישל היתה די מותק, אבל לה ולקרוז פשוט לא היתה כימיה טובה במיוחד על המסך. קרן טענה שפשוט היה צריך להחליף בין השחקניות, ואז הכל היה יותר טוב, ואני הסכמתי. היה נחמד לפגוש שוב את "מורפיאוס" מ"המטריקס", אבל לורנס פישבורן כבוס הגדול היה קצת מעצבן והתפקיד שלו אנמי וחסר. דווקא פיליפ סימור הופמן בתפקיד הרע האולטימטיבי היה לא רע...

4. אמינות.
הפעם לא הייתי קטנונית על נושאי אמינות - כל ההמצאות והגדג'טים, כל הקפיצות והפיצוצים, כל הרגעים הבלתי אפשריים היו מבחינתי ממש סבבה. עם זאת, היה דבר אחד שממש צרם לי: אחרי כל ההרג, הסבל, המצוקה והאימה, כולם מחייכים חיוך גדול ויוצאים לחופשה. על פוסט-טראומה שמעתם? ההימצאות במצב שחושף אותנו לפגיעות האנושית לפציעה ולמוות, מעוררת תגובות לא פשוטות עד קשות. בישראל כל כך הרבה אנשים חיים עם "פוסט טראומה", וזה כבר לא משהו "זר" שצריך לראות סרטים על ויאטנם בשביל להכיר... אבל במשימה בלתי אפשרית 3, הדבר אינו כך והאלימות לא משאירה שם סימנים. חשבתי לעצמי: ולמה שלא תשאיר סימנים? למה לא להראות שזה באמת לא כל כך קל להרוג, לחזות בהרג, או להיות במצב של סכנת חיים? האם קצת אנושיות היתה הופכת את שובר הקופות הזה לפחות מכניס? אני חושבת שזה היה יכול להפוך את הסרט ליותר אמיתי, ובסופו של דבר ליותר מספק עבור הצופה.

בסך הכל מדובר בסרט שסוגר את כל הקצוות, ומשתדל לספק לצופים את מה שרצו, אך האם אני נהניתי? האמת היא שלא כל כך. צפיתי בסרט בשקט, והשתדלתי להיות כמה שיותר "בפנים". זה עבד רב הזמן (אם כי אטמתי את אוזניי כשהיה רועש מדי), אך מבחינתי הסרט נעדר את הרמה הנוספת - מימד פסיכולוגי תקראו לזה, רובד רוחני, משהו. הצפייה במשימה בלתי אפשרית 3 באותו ערב, למרות "ההרפקתנות" שבהחלטה, היתה בבחינת פספוס, בזבוז, החמצה! (לא, סתם, זה לא היה כזה נורא).

אפשר


אל הטריילר של הסרט
הדרוג של יעל
2.5 stars
הדרוג של הכוכבים שצפו בסרט
קרן 2.5
דרוג משותף גולשים [65 מדרגים]

דרגו גם אתם את הסרט: 5 4 3 2 1
רשימת בתי הקולנוע
בהם הסרט מציג
Where is this movie palying ?


בחזרה לדף הראשי   הגיבו על הסרט בפורום


Mission: Impossible III
To Mission: Impossible III official website