הסיכום של אורן
|
2003 היתה שנה שציפיתי לה בעיקר בגלל סרטי ההמשך ל"המטריקס". שני סרטים בשנה אחת ועוד עם "פרופיל" כל כך גבוהה, זה באמת משהו שלא נראה קודם. אז אם נדמה לכם שעוד מעט אומר "וכגודל הציפיות כך גודל האכזבה", אתם טועים. אסייג קצת את דברי ואומר שראיתי את הסרטים רק פעם אחת, כך שיש סיכוי שדעתי עוד תשתנה בעתיד, אבל כרגע אני יכול להצהיר שנהנתי מהסרטים. אומנם הפרק החותם את הטרילוגיה והצורה בה הוא עשה זאת, לא מאוד הלהיבו אותי (קיוויתי למשהו אחר), אך הם לא "הרסו" את הטרילוגיה והם כן מהווים סיום סביר. לגבי הפרק השני, אוכל להגיד שנהנתי מאוד, הן מהאפקטים והן מהעלילה. האכזבה האמיתי שלי השנה, היתה דווקא מסרט המשך אחר - "היו זמנים במקסיקו". לאחר ההנאה שהפקתי מהסרט הקודם (למעשה 2 הסרטים הקודמים) ולאור הליהוקים המבטיחים וה"באז" שנוצר סביבו, ציפיתי לסרט שיהיה כיפי ברמות גבוהות מאוד. אך לצערי, מצאתי את עצמי כמעט ולא נהנה או מתלהב לאורך רובו של הסרט. אכזבה גדולה. ההפתעה הגדולה של השנה מבחינתי, היתה הגילוי שאפשר להנות גם מסרטים מדובבים. יצא לי מספר פעמים לקחת את אחייני לקולנוע ועקב גילם שעדיין לא מאפשר קריאת כתוביות, נאלצתי ללכת לסרטים בגרסאותיהם המדובבות. אז עדיין אלך לכל סרט שאוכל בשפת המקור, אבל כבר לא אפסול על הסף צפיה בגרסאות דוברות עברית. [בין הסרטים שראיתי כך היו "כוכב המטמון" המשובח, "מוצאים את נמו" המהנה ו"סינבד" החביב.] מבין הסרטים שראיתי, אציין את הסרטים הבאים כטובים ביותר לשנת 2003: להרוג את ביל (חלק אחד) - למרות שהוא אקלקטי ונסמך על חומר ישן, הסיגנון שלו מרגיש אחיד וחדשני. הקצב שלו מצויין והשחקנים נראים כאילו נתפרו לדמויות (ולא להיפך). האסונות של נינה - ראו ביקורת. שודדי הקאריביים - סרט כיף. נקודה. |